בעקבות הפרעות ביהודי רוסיה, קמו בארץ זו אגודות "חובבי-ציון", שטענו כי צריך למצוא פיתרון של קבע לבעיות היהודים בארץ-ישראל ובקיבוץ נדחי ישראל בתוכה. חלוצים ונחשונים מבני אגודות אלה - וביניהם הבילויים - קמו ועלו לארץ-ישראל בשנת תרמ"ב (1882) לייסד בה מושבות. בשנה זו נוסדו ע"י חובבי ציון כמה מושבות. חודש יישובן של פתח-תקווה וראש-פינה, שהוקמו חמש שנים לפני-כן ע"י בני "הישוב הישן" בירושלים ובצפת ונתפרקו; ונוסדו ראשון-לציון וזמארין, שנקראה אחר-כך זכרון-יעקב, על-שם אביו של הברון בנימין- אדמונד רוטשילד. בני המושבות הראשונות האלה ראו את עצמם חלוצים, הסוללים את הדרך למחנה גדול ורב שיבוא בעקבותיהם ליישב את הארץ, כדי לעשותה מפלט ומקלט להמוני בית-ישראל. תקווה גדולה זו היתה תלויה בהצלחתם. אם חס ושלום ייכשלו, לא יקום הדבר ולא יהיה.
ואכן, סכנת כיליון ריחפה, תוך זמן קצר, על מושבות ראשונות אלה. המתיישבים היו חסרי ניסיון בחקלאות ולא הכירו את תנאי-הארץ. הם סבלו ממחלות ומהתנכלויות השכנים הערבים והשלטונות התורכיים. חסרו להם בארות מים. כספם הלך ואזל והם נשארו מחוסרי-כול. וידי "חובבי- ציון" ברוסיה קצרו מלהושיע.
- מניין יבוא עזרם? - הישועה באה מידי הברון בנימין-אדמונד רוטשילד.
עוד בנושא:
בית רוטשילד
משפחת רוטשילד למען עם-ישראל וארץ-ישראל
ברון צעיר גדל בפאריס
הברון רוטשילד - פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
הברון רוטשילד וניסיונו ליישב יהודים בארץ-ישראל
הברון רוטשילד ותרומתו להקמת ראשון לציון
אורות וצללים במפעלו של הברון רוטשילד
פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל
ביקוריו של רוטשילד בארץ-ישראל
מנאום הנדיב
הברון רוטשילד - אחרית ימיו ותרומתו לקרן הקיימת לישראל
דברים לזכרו של הברון רוטשילד
