תולדוט אתר ההיסטוריה - ההוראה בבתי הספר של "כל ישראל חברים"

כל מוסדות כי"ח החלו דרכם כמוסדות לחינוך יסודי. בשנים הראשונות פעלו המנהלים מתוך חירות רבה, וכל עוד הגשימו את משאלות הוועד המרכזי בפאריס, יכלו לפקח על ההוראה בדרך שנראתה להם הולמת ביותר. הדבר השתנה ב-1884-1883, שנה שבה קבע הוועד המרכזי את תוכנית הלימודים.⁷⁰ בהתאם להוראות החדשות, שנשלחו למורים, היה עליהם לקיים ארבע כיתות, שיקבילו לארבע השנים, שהתלמידים היו אמורים ללמוד בהן בבית הספר. פרט לכך, הותר להוסיף שתי כיתות בשביל הילדים הקטנים ולקיים מעין גן ילדים. הנושאים שנלמדו היו השפה הצרפתית הכתובה והמדוברת, חשבון, גיאוגראפיה, היסטוריה כללית, יסודות בפיסיקה ובמדעי הטבע, כתיבה-תמה בצרפתית, השפה העברית, תולדות עם ישראל בתקופה המקראית ובתקופה הבתר-מקראית (הנושא האחרון נוסף בשנת הלימודים 1893-1892),⁷¹ לימודי הדת היהודית וכן "שפה שימושית", כגון שפת הארץ שבה התקיימו הלימודים, או אנגלית, או גרמנית, או ספרדית. זמן מועט בלבד הוקדש בבתי הספר לבנות ללימודי השפה העברית, ותחתיה לימדו אותן את מלאכת התפירה והרקמה. לימודי הדת, לימודי העברית ותולדות עם ישראל בתקופת המקרא הופקדו בידי הרב המקומי, אך פרט לאלה, כל יתר מקצועות הלימודים היו באחריותו של
המנהל וסגניו, שהוכשרו בידי כי"ח. בדומה למה שהיה נהוג בצרפת, נלמדו הנושאים בשיטה מחזורית. למדו את כל המקצועות במשך שנה אחת, ולאחר מכן למדו אותם שוב ביתר העמקה ופירוט מדי שנה.

למרות שמוסדות כי"ח עוצבו בתבניתם של בתי-ספר יסודיים בצרפת, לא היו אלה מוסדות הוראה צרפתיים רגילים. ייחודם התבלט בחשיבות הרבה שהקנו בהם ללימוד שפות רבות כבר בגיל צעיר ביותר, ובדגש שהושם בהם על נושאים יהודיים, וכן בהבדל הניכר במספר הכיתות מבית ספר אחד למשנהו. הסתבר שהיה קושי להסדיר את גיל הכניסה לבית הספר. גיל התלמידים יכול היה לנוע בין שש עד שבע בבתי-ספר אחדים לעשר עד אחת-עשרה באחרים. במוסדות לימוד מסוימים, בסלוניקי, בקושטא ובקזבלאנקה הורחבה התוכנית ונמשכה למעלה מארבע שנים, ונוספו שיעורים, כגון חשבונאות, וכך הפך בית הספר ממוסד ארבע שנתי לשבע או שמונה שנתי, והשלטונות הרשמיים הכירו בו כמוסד ללימודים תיכוניים. ואולם ברובם המכריע של בתי הספר הללו התקיימו לימודים יסודיים מורחבים, שהיום היו ודאי מוכרים כלימודי חטיבת הביניים.

מאז ומתמיד נתקיימו הבדלים בתוכניות הלימודים של בתי הספר השונים. מחסור במורים מתאימים לנושאים מסוימים והעניין האישי של מנהל זה או אחר היו עשויים למלא תפקיד חשוב בקביעת המשקל שיוחד לנושא הנלמד. אך מכל מקום, המזכירות הריכוזית מאוד של כי"ח הצליחה בכל זאת לשמור ממקום מושבה בפאריס על רמת אחידות מרשימה ביותר במוסדות הלימוד של הרשת.

הוראת השפה הצרפתית היתה ונשארה אבן היסוד בבתי הספר של כי"ח, ובתי הספר זכו לפופולאריות דווקא בשל עובדה זו. בתקופה שבה הקולוניאליזם הצרפתי שלט בצפון אפריקה, והשפה הצרפתית הפכה להיות ה-‘lingua franca’ בחיי המסחר והעסקים בלבאנט, היה בלימוד השפה הצרפתית לגבי יהודי האיזור צעד ראשון מועיל ומעשי חשוב מכל.

ב-1903 פרסם הוועד המרכזי את החוזרים שלו בנושאים חינוכיים, המיועדים למורים, יהד עם התוכנית לשנת 1883-1884 בקובץ, שכותרתו היתה 'הוראות חדשות למורים'.⁷² מתוך 'הוראות' אלה בשינויים קלים, שנשארו בתוקף לביצוע עד מלחמת העולם השנייה, ניתן לעמוד היטב על מהות החינוך שסיפקו בתי הספר של כי"ח:⁷³

כיתות

מספר הכיתות בבתי הספר של כי"ח הוא ארבע, במקביל לארבע השנים שבתוכנית הלימודים.
הכיתה הגבוהה ביותר נקראת שנה ראשונה, הכיתה הבאה בתור בסדר יורד היא השנה השנייה, וכן הלאה.

בבתי-ספר מרובי תלמידים ניתן לחלק כיתה אחת לשתי כיתות או יותר, והן תיקראנה מקבילה א', מקבילה ב' וכו'... של שנה זו או אחרת. התוכנית בכל אחת מן המקבילות של כל שנה זהה היא אותה תוכנית בדיוק, שהרי המקבילות לא נוצרו כי אם מחמת העובדה שאין די במורה אחד כדי לנהל שיעור בכיתה בת יותר מ-40 עד 50 תלמידים, ובשום אופן לא כדי ליצור אבחנה בין תלמידים בכיתות מקבילות שונות של אותה שנה. מקבילות אלה לא תוכלנה למנות פחות מ-30 תלמידים כל אחת.

לבד מארבע הכיתות דלעיל, בית הספר יוכל להכיל כיתת פעוטות אחת או יותר. כיתות אלו תיקראנה שנה חמישית ושנה שישית (גם אם לא תהיה בבית הספר כיתה של השנה הרביעית)...

תוכנית מפורטת

המקצועות הנלמדים הם בחלקם מקצועות-חובה ובחלקם מקצועות-רשות.
מקצועות החובה הם אלה הכלולים בהכרח בתוכנית הלימודים ואשר בשום מקרה אין להחסירם ממנה.
מקצועות הרשות הם אלה אשר על פי נתוני הזמן, המקום והנסיבות, מותר לא לכלול אותם בתוכנית הלימודים.

מקצועות החובה הם:
א) לימודי-דת
ב) היסטוריה מקראית והיסטוריה בתר-מקראית
ג) עברית (קריאה, כתיבה, תרגום, דקדוק)
ד) קריאה בקול רם והסבר טקסט בשפה הצרפתית
ה) תרגול בעל-פה או בכתב של השפה הצרפתית (דקדוק, הכתבה, חיבור, תרגילי זיכרון)
ו) חשבון, השיטה המטרית
ז) גיאוגראפיה מקומית (של חבל הארץ, של הארץ, של הארצות השכנות), גיאוגראפיה כללית, גיאוגראפיה פיסית
ח) היסטוריה מקומית (של חבל הארץ, של הארץ, של הארצות השכנות), היסטוריה כללית
ט) מושגים במדעי הטבע
י) תרגול אוצר מלים ומושגים
יא) כתיבה תמה
יב) שפה שימושית בארץ הלימוד (תורכית, בולגארית, יוונית, ערבית, ספרדית, אנגלית, גרמנית)
יג) תפירה ומלאכות של נשים - לבנות
יד) רישום

מקצועות הרשות הם:
א) שירה
ב) ציור
ג) התעמלות.

את מקצועות הרשות אין ללמד כי אם בבתי-ספר, אשר בהם משך זמן הלימודים עולה על שש שעות ביום.
אין להכניס לתוכנית הלימודים שום מקצוע, שאיננו נמנה עם המקצועות המצוינים לעיל, אלא אם כן אישר זאת הוועד המרכזי מראש.

בכיתות הפעוטות התוכנית כוללת:
- לימודי-דת, עברית, היסטוריה מקראית
- תרגילי קריאה מלווים לביאור טקסטים, קריאה של מספרים, אימון בספירה
- כתיבה תמה (שאפשר לצרף אליה תרגילים ברישום) על-גבי לוח צפחה
- תרגול באוצר מלים ומושגים, המכוון בעיקר להקנות אוצר מלים שימושי בשפה הצרפתית
- שפה שימושית בארץ הלימוד.

מומלץ באופן מיוחד למנהלים ולוועדים לייחס חשיבות רבה ביותר להוראת שפת המקום (תורכית, ערבית, בולגארית וכו'); אם מזניחים לימודים אלה, בית הספר איננו מסוגל לעמוד בציפיות של ההורים ממנו.
לימוד השפות השניות צריך להיות פראקטי בעיקרו. על המנהל לדאוג שלימודים אלה ייערכו בהתאם לעקרונות הפדאגוגיים המקובלים. כל אחד מהמורים המיוחדים צריך לשוחח עם תלמידיו בכיתה במידת האפשר בשפה שאותה הוא מלמד.
באשר להוראת השפה הגרמנית והשפה האנגלית, מומלץ להעסיק רק מורים שחיו בגרמניה או באנגליה ומדברים את השפה נכון ובהיגוי נאות.

תוכנית הוראה - עניינים כלליים

באשר ללימודים באופן כללי, ההוראה בכל אחת מן השנים מהווה שלמות אחת ובלתי תלויה בשנים הבאות. כל שנה צריך התלמיד לעבור על כל התוכנית, בשנה שלאחריה הוא ישוב אליה, אך יעבור ביתר מהירות על מה שכבר ידוע לו, בכך הוא מרחיב ומפתח על ידי פרטים חדשים את המושגים, שכבר נקנו בשנה החולפת.

כדי להיטיב וליישם את לתוכנית הזו, לעולם אין לשכוח מה מטרתו של בית הספר היסודי. המטרה איננה להקנות לתלמידים השכלה טכנית ולהכינם לקראת מסלול מקצועי מסוים, כדוגמת המסלול המסחרי. המטרה איננה בשום פנים לימוד שפות, בניגוד לשגיאה נפוצה במזרח, המביאה נזק לחינוך היסודי. ידיעת לשונות הינה אמצעי ואיננה תכלית בפני עצמה, היא דרך של חשיבה ודעת ולא החשיבה והדעת בעצמן.

המנהל ייזהר, אם כן, מעיוות של החינוך היסודי על ידי הפיכתו לבית ספר לשפות או בית ספר ללימודים שימושיים, שההוראה בהם מכוונת לתועלת המיידית ליישום לאלתר של הידיעות הנרכשות כאמצעי לעבודה ולפרנסה...

כיוון שההוראה בכל אחת מן השנים צריכה להוות יחידת-הוראה שלמה בפני עצמה, מתייחסות התוכניות שלהלן לכל אחת מארבע השנים, ויש לסיים אותן במשך שנה אחת בכל אחת מן הכיתות, אלא אם כן צוין אחרת. ההבדל היחיד בין הכיתות השונות הוא בכך שככל שהכיתה גבוהה יותר, ההוראה נעשית מלאה יותר ומתעשרת כל העת במושגים חדשים. המורה בכיתות הגבוהות יפסח על חומר שהתלמידים למדו היטב בכיתות הנמוכות, ויעדיף להתעכב על חלקים שעברו עליהם רק ברפרוף.

התוכנית השנתית כולה נחלקת לעשרה חודשים, מתחילת הלימודים, לאחר חג הסוכות. בתוכנית שלהלן מייצגות את עשרת החודשים הספרות 1, 2, 3... 10.
בתי-ספר, שהשנה הרביעית בהם חלשה מכדי ליישם את התוכנית המפורטת, יחלו בה בשנה השלישית...

שנה ראשונה עד רביעית

בנים

המקצועות הנלמדים	שנה ראשונה ושניה		שנה שלישית ורביעית
	מספר שעות שבועיות		מספר שעות שבועיות
	מינימום	מקסימום	מינימום	מקסימום
היסטוריה בתר-מקראית	1	2	-	-
היסטוריה מקראית ולימודי דת	1	2	1	2
עברית	5	10	5	10
קריאה בצרפתית	5	8	6	10
שפה צרפתית	5	6	6	6
חשבון	3	4	2	3
גיאוגראפיה	2	3	2	3
היסטוריה	2	2	1	2
מדעי הטבע	1	2	1	1
אוצר מלים ומושגים	2	3	2	3
כתיבה תמה	2	2	2	3
שפה	5	10	5	10
זמרה	1	1	1	1
ציור	1	2	-	-
התעמלות	2	2	1	2

בנות

המקצועות הנלמדים	מספר שעות שבועיות
המקצועות הנלמדים	מינימום	מקסימום
היסטוריה יהודית	1	2
היסטוריה מקראית ולימודי דת	1	2
עברית	2	2
קריאה בצרפתית	4	5
שפה צרפתית	4	4
חשבון	2	2
גיאוגראפיה	1	1
היסטוריה	1	1
מדעי הטבע	1	1
אוצר מלים ומושגים	2	2
כתיבה תמה	2	2
שפה	4	5
תפירה	7	10
זמרה (שנה ראשונה ושנייה)	1	1
ציור	1	1
התעמלות	1	1

כיתות הפעוטות

המקצועות הנלמדים	מספר שעות שבועיות
המקצועות הנלמדים	מינימום	מקסימום
לימודי דת ועברית	7	10
קריאה בצרפתית	5	10
כתיבה תמה	5	5
אוצר מלים ומושגים	8	10
שפה	4	6

החשיבות הראשונה במעלה שייחסו להוראת הצרפתית בצפון אפריקה הקולוניאלית ניכרת בבירור במכתב, ששלח אלבר סאגה [Albert Sagues], והוא מדגיש בו את תכלית החינוך הטוב בנושא זה בתוניסיה, "ארץ צרפתית":

תוניס, ה-19 בפברואר 1914

[...]
לא יהיה כל רע בכך אם היהודים בתוניסיה - ארץ צרפתית - יהיו מסוגלים להבין את המנהגים, המנטאליות והאופי הצרפתיים ולסגל לעצמם את מה שייראה להם ראוי וטוב; כדי להסיר מכשולים מעל דרכם, די יהא אם נטפח בהם את יכולת האבחנה.

ובאומרי זאת, הייתי רוצה לנסות להגדיר בבהירות מה תפקיד הקריאה בדרך ההוראה שלנו. מתפקידה להקנות לתלמידינו הבעה נאותה, נינוחה ונהירה; להרחיב את אוצר המלים שלהם כדי לאפשר להם לבטא את כל מחשבותיהם בבהירות ובתמציתיות, ולבסוף להביאם לידי ידיעה משוכללת למדי של השפה הצרפתית, ושהיא תוכל לשמש כתכלית ההוראה שלנו או כאמצעי לה.

אך לא לכך בלבד מצטמצמת התועלת שבקריאה; בעת ובעונה אחת עם הפונקציה הלימודית הזו, היא ממלאת תפקיד חינוכי בלתי מבוטל. לפתח תחושות טובות, המצויות באיבן אצל ילדים, להילחם בנטיות הגרועות, המולדות או נרכשות במגעים עם סביבה בלתי רצויה, להחליש את התוצאות הגרועות של החינוך הסותר, שהם רוכשים להם ברחוב ובאווירה מזיקה זו, שהם חיים בה - לפעולה כפולה ומכופלת זו אנו מצפים מספר קריאה טוב. אין ספק שכדי להשיג תוצאות ברוכות אלה, מן ההכרח לטעת בלב תלמידינו את טעם הקריאה.

ואולם ספרי העזר ללימוד הקריאה, גם אלה שבהישג ידם של תלמידינו, אינם כה קלים, במידה שאינם כוללים מלים, ביטויים וניבים, שאינם צריכים להסבריו של המורה. ולכן תוצאות הוראת הקריאה תלויות לא רק בספר שהוא בוחר להורות ממנו, אלא באותה מידה גם בשיטת ההוראה שלו. השיטה אף נראית לי חשובה יותר מאשר בחירת ספר הלימוד. מורה טוב ידע תמיד להפיק תועלת מכל ספר שהוא, מן המייגע ביותר ומן הכבד והמסורבל ביותר. לשם כך מן ההכרח להקפיד להכין בשקדנות ובדקדקנות את מהלך השיעור היומי; ואני רואה זאת כך:

1. מספרים לתלמידים, ואחר כך מבקשים מהם לסכם את הסיפור, שהוא הנושא הנלמד של קטע הקריאה. כל זאת עוד בטרם יפתחו את הספר.
2. מסבירים את המלים והביטויים הקשים בקטע הקריאה, מוודאים שהתלמידים הבינו את כל ההסברים, ורק אז ניגשים לקריאת הטקסט. התלמידים, שהנושא, המלים והביטויים כבר מוכרים להם, לא יתעכבו בשל קשיי הבנה, והקריאה תהיה קלה ונעימה. כך תתחבב הקריאה על הילדים, ולא רק שלא תיראה להם מייגעת, אלא אף תהפוך להיות להם בילוי, שיוכלו ליהנות ממנו בכל פעם שיתפנו ויימצאו להם האמצעים לכך. ואם מצליחים לבחור בקטעי קריאה, המשפיעים על תלמידינו ללכת בדרך הישר ומפתחים בהם רגישות, מבלי להזדקק להוראה דוגמאטית, שאיננה מניבה תוצאות ברוכות על פי רוב, אזי הקטעים הולמים את הציפיות שלנו מן המיטב בהוראת המקצוע הזה; אלה הם אם כן קטעי קריאה טובים.
[...]

א' סאגס

ארכיון כי"ח, תוניסיה XXIV, E 198a

התיאור שיבוא להלן על אודות יום הרשמה וקבלת תלמידים הוא אחד מן התיאורים החוזרים ומהדהדים במכתבים רבים של מורי כי"ח, משעה שבתי הספר נתבססו ורכשו לעצמם פופולאריות רבה במקומותיהם:

תוניס, ה-20 בדצמבר 1912

[...]
ה-12 באוקטובר 1912. רחוב אל-משנאקה [El-Meschnaka] הוא ברגיל רחוב שקט מאוד ומבודד, ורק פטפוטן של ילדות בדרכן לבית הספר מעורר אותו לחיים. והנה היום מראהו בלתי רגיל. מאז השעה חמש בבוקר נוהרות אליו מכל עבר קבוצות-קבוצות של נשים וילדים וקובעות שם את מושבן. על המדרכות נוצרות התקהלויות קטנות, ההולכות וגדלות מדי רגע עם הגיעם של מצטרפים חדשים...

מה מתרחש כאן, בשם אלוהים?! הקהל גדל והופך להיות צפוף יותר ויותר. אין ספק שאנו נתונים במצור. כוונת הצרים איננה מוטלת בספק, הם מתכוונים לתקוף את הבניין שלנו; יש להזעיק מיד את המשטרה. מגיעים שלושה שוטרים, מתנשפים; היה עליהם להיאבק כדי להבקיע לעצמם דרך בזרם האדם, לעבור ולהתייצב אל מול דלת בית הספר. השוער מרטיט בכל אבריו. לרגעים הוא חושש, שיפרצו בכוח פנימה! למרבה המזל, הדלתות עבות.

מן המקום שאנו נמצאים בו כבר אי אפשר להבחין במרצפות המדרכה. אין שם כי אם ראשים מתנועעים, וקללות וצעקות מחרישות את אוזנינו. המהומה גועשת; במבוא לרחוב אל-משפנאה אין כניסה לציבור מיושב בדעתו.

נשות ה'חארה' [Hara],י⁷⁴ למרות משמניהן, זריזות לעשות שימוש במרפקיהן, מגמשות את גופן, וממש כנחשים, חומקות ונדחקות אל תוך הקהל כדי להגיע לפני הדלת המקודשת, כמו היה זה קבר קדוש, שכולן מוכרחות לגעת בו בידיהן; הן אפילו מתאמצות להיאחז בה.
האנשים השקולים או הזהירים עומדים בריחוק מה; הם חוששים שמא יחבטו בהם ונרתעים מלחבוט בזולתם ומעדיפים לחכות לתורם. נאיבים!

השעה שמונה: דלת בית הספר נפתחת בהיסוס; המנהלת המבוהלת זורקת מבט מתחנן לעבר השוטרים. כשהיא מוקפת באספסוף, תהיה לטרף קל בידי הנשים המפזזות ומכרכרות. אך כיצד יוכלו שלושה שוטרים להשליט מרות על המון, שאינו יודע סדר ומשמעת מה הם. השוטרים מודים אין אונים, שאין ביכולתם לאלץ את ההמון להישמע להם.

כבר אי אפשר לעמוד בלחץ הנדחקים לעבר הפתח הנפער לרווחה; השרשרת נפרצת וזרם האדם, עז משהיה לפני שנעצר בעל כורחו, מתפשט בכל רחבי בית הספר, שוטף במעלה המדרגות, מציף את המסדרונות, פושט אל תוך הכיתות. המנהלת האומללה וסגניתה האמיצה הופכות לכלי משחק בידי ההמון. הן אינן מוצאות את ידיהן ורגליהן, מסתחררות בתוך הערב-רב, עד שלפתע הן חשות כיצד אוחזות ידיים אמיצות בזרועותיהן, וכמו בדרך נס, הן מוצאות עצמן כלואות במשרד ההנהלה. הן מלאות חבורות, סימנים כחולים; רגליהן הקטנות מרוטשות; אך הן אינן מתלוננות, מאושרות שחמקו בנזקים קלים בלבד מלחץ ההמון.
עובר אורח, שתמה לפשר המהומה ושאל לסיבתה... היום, ענו לו, מחלקים את שאלוני ההרשמה לקבלת תלמידים לבית הספר לבנות של 'כל ישראל חברים'.
[...]

א' סגס

ארכיון כי"ח, תוניסיה XXIV, E 198a

70. ארכיון כי"ח, צרפת 1 XI, E, , "הנחיות למורים".
71. ארכיון כי"ח, צרפת 29 XVIII, F, פרסקו, האסקיי, דו"ח שנתי 1893-1892.
72. כי"ח, הנחיות.
73. שם, עמ' 29-23, 50-49, 63.
74. הרובע היהודי בתוניס.