"בצלאל" : תחילתה של אמנות א"י  

מחבר:   יהואש ביבר

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), שץ, בוריס (דב), בצלאל, בתי ספר לאמנויות

צמד הבנינים התאומים ברחוב שמואל הנגיד 12-10 בירושלים, איכלס את בית-הספר לאמנות ולמלאכות "בצלאל" ובית הנכות הלאומי "בצלאל" – החל מראשית המאה. הפרופ' בוריס שץ, אמן בעל חזון, הניח כאן את היסוד ללימוד האמנות והתווה את דרכם של אמנים נודעים בראשית דרכם. /למידע מלא...

העיטור והאיור בכתבי היד היהודיים  

מחברת:   מירה פרידמן

מילות המפתח: כתבי-יד עבריים, אמנות יהודית, כתבי-יד מאוירים

המאמר סוקר את מגוון כתבי היד היהודיים המאויירים, החל מהאיורים המוקדמים ביותר ששרדו. דרך האיורים נעשה נסיון ללמוד על העולם היהודי, חיי הדת, טקסים ומנהגים בתקופות השונות. /למידע מלא...

אולימפוס וגולגותה בשירות הציונות  

מחבר:   אליק מישורי

מילות המפתח: אמנות יהודית, ליליאן, אפרים משה

איוריו של אפרים משה ליליין מהווים את אחד הביטויים החזותיים הראשונים לרעיון "הלידה מחדש" של העם היהודי. במאמר מוצגת הדרך בה יצר ליליין דימויים סימליים המבטאים את רעיונותיו, תוך כדי התייחסות נרחבת לשימוש בדגמים אמנותיים ותרבותיים לא-יהודיים - דגמים מהתרבות הנוצרית ומהתרבות הקלאסית. /למידע מלא...

יהודים במסגרת התרבות הגרמנית : אדריכלות, אומנות ומוסיקה  

מחבר:   מיכאל מאיר

מילות המפתח: יהודי גרמניה, אמנות יהודית, מוסיקאים

תיואר חלקם של היהודים ברפובליקת ויימאר בתחום האדריכלות, הפיסול, הציור והמוסיקה. בתחום המוסיקה היו היהודים בשורה הראשונה של מלחינים ומבצעים.  /למידע מלא...

תרומת העלייה ממרכז אירופה להתפתחות המשק החברה והתרבות : השפעתם של יוצאי מרכז אירופה על התפתחות האמנויות הפלאסטיות בארץ ישראל  

מחבר:   יואב גלבר

מילות המפתח: עלייה חמישית, אמנות, מוזיאונים, ציירים, בצלאל

אפשרות שילובם של אמנים יהודים מגרמניה שעלו לארץ ישראל בשנת השלושים של המאה העשרים הייתה מצומצמת ביותר. כדי לסייע בכך חודשה פעילותו של 'בצלאל' ורבים ממוריו היו יוצאי גרמניה. העולים גם מילאו תפקיד מרכזי בהתפחות האמנות הפלאסטית והתודעה המוזיאונית . /למידע מלא...

הדלתות של ארון הקודש בבית הכנסת בקרקוב, תחילת המאה השבע עשרה  

מילות המפתח: אמנות יהודית, בתי כנסת, ארון הקודש, יהודי קרקוב

העיטורים החרוטים על גבי דלתות ארון הקודש שבתמונה מעידים על עבודת האמנות הרבה שהושקעה בבניית הארון ומסמלים את העושר – הרוחני והחומרי - שאפיינו את יהודי פולין במאה השש עשרה ועד למחצית השניה של המאה השבע עשרה. מבין העיטורים החרוטים ניתן לזהות את מנורת המקדש בעלת שבעת הקנים (משמאל) ואת כיכרות הלחם המונחים על שולחן לחם הפנים (מימין) . /למידע מלא...

גביע יין מ"שמירת" צדיקים, פולין, כנראה מן המאה התשע עשרה  

מילות המפתח: חסידות, יהודי פולין, אמנות יהודית

גביע יין של חסידים שעוצב ממטבעות "שמירה" שהותכו. בקרב החסידים ה"שמירה" היא כינוי למטבע עשוי כסף או זהב שהצדיק, ראש העדה החסידית, בירך עליו ומשמש כסגולה לבריאות טובה ולהצלחה לבעליו. ה"שמירה" מבטאת את המעמד המיוחד ורב ההשפעה, של הצדיק בקרב עדת החסידים. /למידע מלא...