ארגון החרם של ה-1 באפריל 1933 : הוראת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית  

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

במסמך הבא נמסרו הוראות המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לביצוע החרם הכלכלי של ה-1 באפריל 33. המסמך מורה על הקמת ועדי פעולה לשם ביצוע מעשי מתוכנן של חרם על חנויות יהודיות, סחורות יהודיות, רופאים יהודים ועורכי דין יהודים. /למידע מלא...

ליל הבדולח  

מילות המפתח: ליל הבדולח, יהודי אוסטריה

כינוי לפוגרום שהתחולל ברחבי גרמניה ואוסטריה בליל 9-10 בנובמבר 1938. הפוגרום תואר רשמית כהתפרצות ספונטנית, שבאה בתגובה על רציחתו של המזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפריס ארנסט פום רט ע"י צעיר יהודי. הפרעות היו שיא חדש של סדרת התקפות על היהודים בגרמניה ובאוסטריה. /למידע מלא...

חרם אחד באפריל 1933  

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

הפעולה הכלל-ארצית הראשונה נגד יהודי גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון. המפלגה הנאצית הכריזה על קיום החרם ב-28 במרס 1933, ביוזמת שר התעמולה יוזף גבלס. משמרות של נאצים במדים, לעיתים חמושים ברובים, הוצבו לפני כל חנות או בית-עסק של יהודים ומנעו את כניסת הקונים.   /למידע מלא...

הלשכה המרכזית להגירת יהודים  

מילות המפתח: הגירה, יהודי אוסטריה, הגליה

מנגנון של משטרת הביטחון והס"ד שעסק בהגירתם-גירושם של יהודי אוסטריה. בראש המנגנון עמד אדולף איכמן. /למידע מלא...

קינדר-טרנספורט  

מחברים:   חוי בן ששון , עמוס גולדברג

מילות המפתח: ילדים בשואה, הגירה, הצלה (שואה), יהודי אוסטריה

מבצע שהתקיים מסוף 1938 עד אוגוסט 1939, במהלכו הוצאו למעלה מ-10,000 ילדים יהודים מגרמניה, מאוסטריה ומצ'כיה והועברו לאנגליה. /למידע מלא...

השפעות מלחמת העולם השנייה : הקהילות היהודיות בזמן המלחמה  

מחבר:   חיים סעדון

מילות המפתח: אנטישמיות, מלחמת העולם השנייה, יהודי ארצות האסלאם, יהודי צפון אפריקה

תיאור גורלם של היהודים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון במלחמת העולם השנייה. במיוחד קשה היה מצבם של יהודי אלג'יר שנהנו מאז 1870 מאזרחות צרפתית ועם הקמתו של משטר וישי חלו עליהם החוקים האנטישמיים. גם גורלם של יהודי לוב היה קשה. לעומת זאת השפעת המלחמה על היהודים במזרח התיכון הייתה מועטה יחסית למעט ה"פרהוד" בעיראק ב- 1941. /למידע מלא...

מדיניות השמדה: תשובות ושאלות חדשות בתולדות השואה  

מחבר:   הרברט אולריך

מילות המפתח: אנטישמיות, הפתרון הסופי (שואה), רצח עם

המאמר בוחן את הגישות הקיימות בהיסטוריוגרפיה הגרמנית ביחס לרצח היהודים. השאלה העומדת במרכז הדיון היא מה היה משקלה של האנטישמיות בחברה הגרמנית בתקופת ויימאר ובשנות ה- 30, ומה הייתה הזיקה בין האנטישמיות לבין נימוקים "תועלתניים", פוליטיים וכלכליים. העולה מן המחקרים השונים הוא שהשמדת היהודים לא היה תוצאה של שאיפת רצח קולקטיבית אלא אדישות של החברה הגרמנית ביחס לגורלם של היהודים וחסך בנורמות מוסריות. מבחינה זו האחראים להשמדה לא היו רק מבצעי הרצח בפועל. /למידע מלא...