בני משה  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: אחד העם, ארגונים ציוניים

אגודה של אינטלקטואלים ואנשי חינוך שייסד אחד העם. פעלה בשנים 1897-1889, וצירפה לשורותיה יהודים דתיים ויהודים לא-דתיים. /למידע מלא...

עבודת ההווה  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: ארגונים ציוניים

פעילות מיידית של האגודות הציוניות בקרב היהודים בחיי היום-יום שלהם ובמקומות מושבם. הפעילות התקיימה בכמה תחומים: פיתוח חינוך לאומי, פעילות תרבותית-לאומית, וחיזוק הרעיון הציוני והמוסדות הציוניים בקהילות. עבודת ההווה התבססה על תכנית ּבזל (1897). /למידע מלא...

פייצל (1933-1883)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: יהודי עיראק

המלך הראשון של עיראק, שלט בשנים 1933-1921. בן למשפחה האשמית ששלטה בחיג'אז (חצי האי ערב). הוכתר למלך עיראק על ידי הבריטים, שהכירו תודה למשפחה ההאשמית על השתתפותה במרד נגד השלטון העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה.  /למידע מלא...

אל-מצּבאח (=המנורה)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: יהודי עיראק, עיתונות יהודית

שבועון יהודי לענייני ספרות וחברה. הופיע בעיראק בשפה הערבית החל באפריל 1924 ועד יוני 1929. התפרסמו בו ידיעות בנושאים שונים: פוליטיקה, כלכלה, חינוך ותרבות, לצד ידיעות על הנעשה בארץ ישראל ובקֶרב יהודי עיראק. השבועון ביקש לטפח את נאמנות היהודים לעיראק. /למידע מלא...

יחזקאל ששון (1932-1860)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: יהודי עיראק

ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק, כיהן כשר אוצר בחמש ממשלות בעיראק. נחשב למייצג תפיסת העיראקיזציה של היהודים במדינה, ראה בעיראק מולדת והזדהה עם השאיפות הלאומיות העיראקיות. כבר ב- 1908 בתקופת השלטון העות'מאני, ייצג את בגדאד בבית הנבחרים באיסטנבול, בירת השלטון של האימפריה העות'מאנית.  /למידע מלא...

אלפרד ולנסי (1943-1878)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, יהודי תוניסיה

למד משפטים בצרפת ושם התוודע לרעיון הציוני. ממייסדי "אגודת ציון" בתוניסיה בשנת 1911, נשיא הפדרציה הציונית בתוניסיה, עבר לצרפת ב- 1925 ונספה בשואה.  /למידע מלא...

ד"ר אלבר מוצירי (1933-1868)  

מחברת:   קציעה אביאלי-טביביאן

מילות המפתח: ארגונים ציוניים, פרשת דרייפוס, יהודי מצרים

בן לאחת המשפחות המכובדות והעשירות במצרים, שעסקה בבנקאות. למד רפואה בפריז בתקופת משפט דרייפוס והשתתף במאבק הציבורי לזיכויו של דרייפוס. משפט דרייפוס נחשב לחוויה מעצבת בחייו - הוא נחשף לגילויי האנטישמיות המודרנית וגם להתעוררות הלאומיות היהודית. בפריז נפגש עם מכס נורדאו וגם עם הרצל. בשובו לקהיר פעל לשיפור בתי הספר היהודיים ולהחדרת העברית כשפת לימוד. הרבה להרצות לפני בני הקהילה על הציונות. ב- 1912 עלה לארץ ישראל, נשא לאישה את מתילדה (בת למשפחת מאני מחברון) והתכוון להשתקע בארץ. ב- 1913 הגיע למצרים כדי להשתתף בהקמת "הוועד הציוני המרכזי במצרים" ובשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא יכלו בני הזוג לחזור לארץ ישראל. במצרים ייסד את העיתון "ישראל", ולאחר מותו המשיכה רעייתו להוציא את העיתון לאור .  /למידע מלא...