מתגובות יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933  

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חרם כלכלי

שלוש תגובות שונות של יהודי גרמניה לחרם הכלכלי וחוקי אפריל 1933, שפורסמו בעיתונות לאחר החרם. /למידע מלא...

על בעיות הגירה של יהודים מגרמניה, 1933  

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה

קטע מכתבה בעיתון שסוקרת את אפשרויות ההגירה שיש ליהודים לארצות אירופה השונות. כל הכתבים מסכימים באורח פלא לכך שההזדמנויות למהגרים היהודים בכל מקום קרובות כמעט לאפס. /למידע מלא...

הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים  

מחבר:   נחום בוגנר

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים

המאמר עוסק בהתארגנות הציבורית של שארית הפליטה בפולין. הקמת "קיבוצי הילדים"  - יציר חדש של התקופה שלאחר השואה, מעין מזיגה בין בית יתומים ובין קן תנועתי. הקמת ארגון הקואורדינציה שפעל למען פדיון ילדים מידיים זרות, ומפעלו של ישעיהו דרוקר.  /למידע מלא...

אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים  

מחבר:   יהודה באואר

מילות המפתח: ניצולי השואה, ארגונים יהודיים, מחנות פליטים

הסיבה להופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות העקורים נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור. /למידע מלא...

ראשית חדשה: שארית הפלטה כישות לאומית בהתהוות, 1950- 1945  

מחברת:   חגית לבסקי

מילות המפתח: ניצולי השואה, זהות יהודית, ציונות ושואה, מחנות פליטים

המאמר דן בתפקידה של שארית הפלטה בעיצוב ההיסטוריה היהודית שלאחר השואה. מהמחקר עולה כי המחנות היוו מעין מודל של מעבר הדרגתי מאירופה לחיים חדשים בישראל ובאמריקה. הוא מראה כיצד נוצר במחנות מוקד של זהות זיכרון, נוצרה קהילת זיכרון. המאמר מצביע על המנגנון המיוחד והחד-פעמי שנוצר ב"חברה במעבר". במנגנון הזה – החל תהליך עיצובה המורכב של זהות לאומית יהודית חדשה, פוסט-שואתית. /למידע מלא...

גרמניה  

מילות המפתח: גרמניה, יהודי גרמניה, מלחמת העולם השנייה, נאציזם

על גרמניה ועל יהודי גרמניה מסיום מלחמת העולם הראשונה ועד לסיום מלחמת העולם השנייה. /למידע מלא...

מוויימר אל הנאציזם – אינטלקטואלים יהודים לנוכח הדמוקרטיה ברפובליקה של ויימר  

מחבר:   צבי בכרך

מילות המפתח: גרמניה, יהודי גרמניה, נאציזם

המאמר מנתח אספקט אחד שאפשר לנאצים לסלול את דרכם לתפיסת השלטון. הוא בודק כיצד בא לידי ביטוי היחס הבעייתי כלפי המשטר הדמוקרטי החדש שהונהג ברפובליקת ויימר עם תום מלחמת העולם הראשונה. במרכז הדיון עומדים שני ציבורים: הציבור היהודי והציבור הגרמני - האינטלקטואלים משני הצדדים. מאמר זה מתמקד במחנה היהודי בעיקר בגלל הדעה שהיתה רווחת בגרמניה שהיהודים קרובים יותר למחנה של תומכי הדמוקרטיה. /למידע מלא...