מפת מבצע "חורב" ("עין") : 22.12.1948 - 6.1.1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע חורב

המבצע נקרא על שם הר חורב הוא הר סיני. מטרת המבצע הייתה להכריח את המצרים לנהל משא ומתן לשביתת נשק באמצעות חיסול משלטי ביר-עסלוג' וכיבוש עוג'ה אל-חפיר. זאת, כדי ליצור עמדות מיקוח טובות יותר לישראל במהלך משא ומתן זה. המבצע התבסס על פעולות הטעיה באזור רצועות עזה, שגרמו לריכוז כוח מצרי באזור ואפשרו לכוחות ישראליים לחדור לחצי האי סיני עד לאזור אַבּוּ עָגֵילָה. במבצע זה הייתה פעילות אווירית רבה של מטוסים ישראליים וכן פעילות של חיל הים בהפגזת רצועת עזה מן הים. הצלחתה של ישראל בגזרה זו הביאה להתערבות מצד ארצות הברית ובריטניה, והן לחצו על נסיגה מסיני. /למידע מלא...

מפת מבצע "עובדה" : 5 - 10 מרס 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע עובדה

מבצע עובדה נועד לקבע את השליטה בחזית הדרום וזאת עקב השיחות עם ירדן (מארס 1949) במהלכן התברר כי היא תובעת את השליטה בנגב הדרומי. בתביעה זו חוזקה ירדן על-ידי הבריטים. לפיכך, ניתנה הוראה לצה"ל להשתלט על הנגב הדרומי. הפעולה בוצעה באופן שהצבא לא ייתקל בליגיון הירדני, וניתנו הוראות לא לעבור את הגבול עם מצרים או עם ירדן. חטיבת "הנגב" בסיוע חיל ההנדסה יצרה דרך התקדמות מבאר-שבע למכתש רמון ודרומה. הירדנים גילו את הכוח המתקדם, והם פינו את העיירה אוּם-רַשְרַש שעל המפרץ. כוחות צה"ל השתלטו על המקום. במָקום זה קמה העיר אילת. /למידע מלא...

הפליטים הערביים : 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל

בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט

לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...

מפת הסכמי שביתת הנשק : 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, הסכמי שביתת נשק

הסיום הפוליטי של מלחמת העצמאות הושג לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה- מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. המשא ומתן לשביתת נשק התנהל ברובו באי רודוס בחסות האו"ם. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו גבול זה סומן במפה בצבע ירוק ולכן הוא מכונה "הקו הירוק".  /למידע מלא...

הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות : מפת סיור  

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ירושלים העתיקה

מטרת הסיור לאפשר למטיילים ללכת בעקבות לוחמי תש"ח, שהיו מעורבים בקרב על הרובע היהודי, וזאת תוך זיהוי האתרים, המבנים והעמדות. מסלול הסיור הינו מעגלי ונקודת המוצא והסיום היא בשער ציון. האתרים המצויים לאורכו של המסלול מסייעים לנו בהבנת אירועים משמעותיים בפרשת המלחמה על הרובע היהודי. /למידע מלא...

הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות : מפת העמדות  

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ירושלים העתיקה

המלחמה על הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות היתה מלחמת עמדות, שכל אחת מהן לחמה כתא עצמאי המתוגבר בשעת הדחק. קו החזית היה למעשה קו דמיוני ששורטט על מפה, ומהלכו השתנה ללא הרף במשך השבועיים שבין 13 לבין 28 במאי 1948. /למידע מלא...