מפת המדינות החברות בליגה הערבית  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, ליגה ערבית

הליגה הערבית היא ארגון של מדינות ערב שייסדה בריטניה ב-1945, במטרה לשמור על האינטרסים של בריטניה במזרח התיכון. המדינות ירדן, לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עירק ותימן היו המשתתפות. מבחינתן מטרת הארגון הייתה לקיים שיתוף פעולה מדיני, כלכלי ותרבותי. עם הקמת הליגה התגלתה בין חברותיה אחדות בהתנגדותן לציונות, והיא הייתה זו שארגנה את פלישת מדינות ערב למדינת-ישראל במהלך מלחמת העצמאות. /למידע מלא...

מפת מבצע "יואב" : 15 - 22 אוקטובר 1948  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע יואב

באוקטובר 1948 הוחל במבצע "עשר המכות", אשר שמו הוסב על-ידי מפקד המבצע, יגאל אלון, למבצע "יואב". יואב דובנו, שעל שמו נקרא המבצע, היה אחד מלוחמי הפלמ"ח אשר נפלו בהגנה על נֶגְבָּה. מטרת המבצע היתה ליצור קשר בין אזורי השפלה, שהיו בשליטת המדינה היהודית, לבין אזור הנגב, באמצעות השתלטות על רצף של מאחזים שהקימו המצרים. באופן זה לפרוץ את המצור המצרי על הנגב. במהלך מבצע "יואב" כותרה חטיבה מצרית באזור פַאלוּגָ'ה. עם החיילים המצרים שכותרו היה גם ג'מאל עבד אל-נאצר, לימים – נשיא מצרים.  /למידע מלא...

מפת מבצע "חירם" : 28 - 31 אוקטובר 1948  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע חירם

מבצע "חירם" תוכנן עוד באוגוסט 1948 במטרה לחסל את פעילותו של קאוקג'י באזור. קאוקג'י טען שהחלטות הפסקת האש של האו"מ אינן חלות עליו, והוא תקף את קיבוץ מָנָרָה. השתלטות על הקיבוץ הייתה מקנה לצבא קואקג'י ולתותחיו שליטה על כביש ראש-פינה-מטולה. מטרת המבצע הייתה להשמיד את האויב בגליל המרכזי ולהציב קו הגנה על הגבול הצפוני של הארץ. המבצע בוצע בסוף אוקטובר 1948, השתתפו בו ארבע חטיבות, והוא נמשך כ- 60 שעות. במהלכו נהדפו ללבנון שרידי צבאו של קאוקג'י, והשליטה של ישראל בגליל הובטחה.  /למידע מלא...

מפת מבצע "חורב" ("עין") : 22.12.1948 - 6.1.1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע חורב

המבצע נקרא על שם הר חורב הוא הר סיני. מטרת המבצע הייתה להכריח את המצרים לנהל משא ומתן לשביתת נשק באמצעות חיסול משלטי ביר-עסלוג' וכיבוש עוג'ה אל-חפיר. זאת, כדי ליצור עמדות מיקוח טובות יותר לישראל במהלך משא ומתן זה. המבצע התבסס על פעולות הטעיה באזור רצועות עזה, שגרמו לריכוז כוח מצרי באזור ואפשרו לכוחות ישראליים לחדור לחצי האי סיני עד לאזור אַבּוּ עָגֵילָה. במבצע זה הייתה פעילות אווירית רבה של מטוסים ישראליים וכן פעילות של חיל הים בהפגזת רצועת עזה מן הים. הצלחתה של ישראל בגזרה זו הביאה להתערבות מצד ארצות הברית ובריטניה, והן לחצו על נסיגה מסיני. /למידע מלא...

מפת מבצע "עובדה" : 5 - 10 מרס 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, מבצע עובדה

מבצע עובדה נועד לקבע את השליטה בחזית הדרום וזאת עקב השיחות עם ירדן (מארס 1949) במהלכן התברר כי היא תובעת את השליטה בנגב הדרומי. בתביעה זו חוזקה ירדן על-ידי הבריטים. לפיכך, ניתנה הוראה לצה"ל להשתלט על הנגב הדרומי. הפעולה בוצעה באופן שהצבא לא ייתקל בליגיון הירדני, וניתנו הוראות לא לעבור את הגבול עם מצרים או עם ירדן. חטיבת "הנגב" בסיוע חיל ההנדסה יצרה דרך התקדמות מבאר-שבע למכתש רמון ודרומה. הירדנים גילו את הכוח המתקדם, והם פינו את העיירה אוּם-רַשְרַש שעל המפרץ. כוחות צה"ל השתלטו על המקום. במָקום זה קמה העיר אילת. /למידע מלא...

הפליטים הערביים : 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: פליטים, מלחמת השחרור, ערבים בארץ - ישראל

בשלב הראשון של מלחמת העצמאות היוו ערביי ארץ-ישראל גורם מרכזי בפעולות הלוחמה. כאשר החלו הכוחות היהודיים לעבור לאסטרטגיה של התקפה – החל להתעורר פחד בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ. את תחושת הפחד ליבו שידורים בתחנות ערביות. הן הציגו את הלוחמים היהודים כשואפי נקם והרג. את הבריחה של ערביי ארץ-ישראל ב-1948 לא עצרה ההנהגה המקומית, וברוב המקרים היו חבריה ראשנים לבריחה. גם צבאות ערב לא הציגו עצמם, כמי שבא לסייע לערביי ארץ-ישראל ולא פעלו כגורם מרגיע ועוצר בריחה. במדינות ערב הם התגוררו במחנות כפליטים: ברצועת עזה (במצרים), בממלכת עבר הירדן, וכן בסוריה ובלבנון.  /למידע מלא...

מפת תוכנית ברנדוט : ספטמבר 1949  

מאייר:    -

מילות המפתח: מלחמת השחרור, פרשת ברנדוט

לאחר הכרזת המדינה ובגלל המלחמה בארץ מינה האו"ם את הרוזן פ' ברנדוט למתווך מטעמו בין הצדדים הלוחמים. המתווך ועוזרו, ראלף באנץ' השקיעו מאמצים רבים להשגת הפסקת אש. המתווך ניסח תכנית, בה התווה גבולות חדשים למדינה יהודית: הנגב, יהודה ושומרון הוקצו לירדן, ואזור החוף והגליל – למדינה היהודית. נמל חיפה ושדה התעופה לוד נקבעו כאזור ניטרלי. מבחינה מדינית הציעה התכנית הקמת קונפדרציה בין ישראל לבין ירדן. כל מדינות ערב, פרט לירדן, התנגדו לתכנית. ישראל דחתה את התכנית, אך הביעה נכונות לנהל מו"מ נוסף. לאחר ההפוגה חזר בו ברנדוט מרעיון הקונפדרציה והציע תכנית שנייה, ובה הציע את בנאום ירושלים.  /למידע מלא...