הספרות הסמכותית והספרות המקובלת  

מחברים:   יעקב שביט , דפנה מוסקוביץ , צאלח סואעד

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מצוות (יהדות), מצוות (אסלאם), פרשנות הקוראן, מצוות (נצרות), פרשנות הברית החדשה

טקסט זה מגדיר מהם הכתבים החשובים בשלוש הדתות: היהדות, הנצרות והאסלאם. לחלק מהכתבים מעמד סמכותי ומחייב ולחלק מהם השפעה עמוקה, למרות שתכנם אינו מחייב. הכתבים החשובים מתייחסים בחלקם הניכר לכתבי הקודש- הם מפרשים את כתבי הקודש ומוסיפים פירוט והרחבה לנאמר בהם.  /למידע מלא...

הספרות הסמכותית כמעצבת החוק הדתי  

מחברים:   יעקב שביט , דפנה מוסקוביץ , צאלח סואעד

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מצוות (יהדות), מצוות (אסלאם), פרשנות הקוראן, מצוות (נצרות), פרשנות הברית החדשה

הספרות הסמכותית עוסקת בין השאר בפירוש החוקים המופיעים בכתבי הקודש, בפירוטם ובמיונם; זאת, כדי למנוע חוסר בהירות וטעויות של המאמינים בכל הנוגע לקיום המצוות. בטקסט זה מופיעות דוגמאות מן הספרות הסמכותית של שלוש הדתות לפירוש ופירוט של מצוות מכמה תחומים: כללי אכילה ושתייה, כללי טהרה, איסורים הקשורים ליום הקדוש בשבוע ודיני אישות - כלומר, חוקי נישואין וגירושין.  /למידע מלא...

תרומת הספרות המקובלת לחיזוק האמונה  

מחברים:   יעקב שביט , דפנה מוסקוביץ , צאלח סואעד

מילות המפתח: פרשנות המקרא, מצוות (יהדות), מצוות (אסלאם), פרשנות הקוראן, מצוות (נצרות), פרשנות הברית החדשה

הטקסט עוסק בדרכים בהן העמיקה הספרות הדתית את האמונה והנחילה ערכי מוסר לציבור המאמינים. חלק מספרות דתית זו מתייחס לכתבי הקודש מתוך הנחה שהם מציגים אמיתות נצחיות אודות נפש האדם והיחסים בין בני אדם, עוסקים בדמויות מופת ומכילים סיפורים בעלי לקחים מוסריים.  /למידע מלא...

תרומת הספרות המקובלת לפרשנות כתבי הקודש  

מחברים:   יעקב שביט , דפנה מוסקוביץ , צאלח סואעד

מילות המפתח: פרשנות המקרא, פרשנות הקוראן, פרשנות הברית החדשה

קטעים רבים מכתבי הקודש כתובים בלשון קשה להבנה ולפיכך מחייבים פרשנות. הטקסט עוסק בדוגמאות לפרשנויות כתבי הקודש בשלוש הדתות. /למידע מלא...

ארץ - ישראל והתפוצה היהודית  

מחבר:   שמואל ספראי

מילות המפתח: חורבן בית שני, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, יהדות בבל

על התרחבות התפוצה היהודית לאחר חורבן הבית השני. במיוחד עולה מעמדה של היהדות בבבל ומוסדות ההנהגה שלה. אולם, עד לסוף המאה ה- 4, ובמידה מסוימת אף במאה ה- 5 וה- 6, היישוב היהודי בארץ - ישראל שומר על מעמדו. /למידע מלא...

מרכזי ההנהגה המסורתיים: 1. בבל  

מחברת:   אלינוער ברקת

מילות המפתח: ישיבות, ראש הגולה, יהדות בבל

על מוסדות ההנהגה של יהודי בבל בתקופת הגאונים: ראש הגולה וישיבות סורא ופומפדיתא, חלוקת הסמכויות ביניהם ואזורי ההשפעה של כל אחת מהישיבות. במאמר תיאור הזיקה בין הישיבות לקהילות והדרך שבה נוצרה ספרות השו"ת. /למידע מלא...

קשרי ארץ ישראל ובבל במיפנה תקופת התנאים והאמוראים  

מחבר:   אהרן אופנהיימר

מילות המפתח: תנאים, ארץ-ישראל ויהדות התפוצות, אמוראים, יהדות בבל

המאמר מתמקד ביחסי הקהילות היהודיות בא"י ובבבל בסוף תקופת התנאים וראשית תקופת האמוראים. לטענת המחבר, בתקופה זו עולה מעמדה של קהילת בבל בהנהגת האומה, אך עדיין היא כפופה לקהילת ארץ ישראל. כפיפות זו באה לידי ביטוי בהפניית שאלות לחכמי א"י מאזורים הגובלים בבבל לא"י. קשרי קהילת א"י ובבל באים לידי ביטוי גם בתופעת ה'נחותי' - חכמים שהעבירו מסורות מא"י לבבל. המחבר מזהה את פעילותם במיוחד בימי ר' יוחנן וריש לקיש, פעילות שפסקה במשך תקופת האמוראים. כמו כן מתחקה המחבר אחר דמותו של רבי יהודה הנשיא שהוקיר את גלות בבל וזכה להערכה רבה בפזורה היהודית הסמוכה.  /למידע מלא...