|
|
|
היסטוריה (2)
|
|
|
'האגודה המדעית היהודית-רוסית', סביב 1890
מילות המפתח: ציונות
אגודת סטודנטים ציונים מרוסיה שנוסדה בברלין ב- 1889, הייתה עד להופעת התנועה הציונית מרכז החיים הציוניים בגרמניה. על חבריה נמנו אישים שעתידים היו למלא תפקידים חשובים בתולדות הציונות, ובהם נחמן סירקין (עומד ראשון מצד ימין), אריה ליב מוצקין, שמריהו לוין, היינריך ליוה, יוסף לוריא ואביגדור יעקובסון. מצד שמאל שלט ועליו כתוב 'ציונה'. התצלום המוקדם ביותר הידוע של אגודת חובבי ציון במרכז/ מערב אירופה. /למידע מלא...
|
|
|
וייצמן וחבריו ל'פרקציה הדמוקרטית', בקונגרס הציוני ה- 5, באזל, 1901
מילות המפתח: הרצל, בנימין זאב, ציונות, הקונגרס הציוני, וייצמן, חיים
הפרקציה (סיעה), שוייצמן היה יוזמה וממנהיגיה, הוקמה כסיעת אופוזיציה בהסתדרות הציונית. הסיעה ביקשה לערער על שלטון היחיד של הרצל בתנועה הציונית. בצילום: יושבים בשורה השנייה, מימין לשמאל: ולדימיר זאב טיומקין, יעקב ברנשטיין-כהן, הרצל, ליאו מוצקין, וייצמן. בין יתר המצולמים – מרטין בובר, יוסף קלוזנר, ברתולד פייבל, לייב יפה וא"מ ליליין. /למידע מלא...
|
|
|
ז'בוטינסקי וחבריו למערכת השבועון היהודי-ציוני ברוסית, 'ראזסוויט', פטרבורג, סביב 1906
מילות המפתח: ז'בוטינסקי, זאב, עיתונות יהודית, עיתונות ציונית
שבועון זה היה לאבן פינה בתולדות העיתונות היהודית, הן כעיתון ציוני ראשון בשפה הרוסית, הן בקו התקיף והלוחמני שלו והן בהשפעתו העמוקה על יהדות רוסיה. לאורך השנים היה ז'בוטינסקי לבכיר המשתתפים בו, פרסם בו ממיטב הגותו ובמשך זמן מה אף ערך אותו. אחרי שהקים ז'בוטינסקי את התנועה הרוויזיוניסטית הפך העיתון לכלי ביטוי מרכזי שלה. במרכז התמונה יושבים העורך אברהם אידלסון, ז'בוטינסקי מצד שמאל. /למידע מלא...
|
|
