מילות המפתח: ציונות דתית, ישיבות, קוק, אברהם יצחק הכהן
לאחר הצהרת בלפור (1917) פעל הרב קוק, במסגרת תנועתו 'דגל ירושלים', לכונן בירושלים ישיבה מרכזית עולמית, שתהווה מרכז רוחני- תורני לעם ישראל כולו. בימיו לא זכתה ישיבה זו למעמד המרכזי, כפי שקיווה; לאחר פטירתו נקראה הישיבה על שמו, ישיבת 'מרכז הרב', ובהדרגה, בעיקר תחת הנהגת בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, בשנות המדינה, הפכה לישיבה המובילה של הציבור הדתי – לאומי. /למידע מלא...
מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
חכמי הישיבה יושבים בשבע שורות – עשרה חכמים בכל שורה. לפניהם יושב הגאון – ראש הישיבה, שלימד את התלמוד הבבלי ופסק הלכות. סדר השורות מעיד על גדולת החכמים בתורה ועל ייחוסם המשפחתי: היושבים בשורה הראשונה הם הנכבדים ביותר.
/למידע מלא...
מילות המפתח: קהילה יהודית בתפוצות, ישיבות, יהדות בבל
בתפקידו כראש ישיבת פּוּמבְּדיתא במאה האחת עשרה פסק רב האי גאון תשובות לשאלות שנשלחו אליו מקהילות יהודיות בארצות שונות. שאלה זו נשלחה מהקהילה היהודית במרוקו. /למידע מלא...
מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
שתי הישיבות העיקריות בבבל, ששימשו לסירוגין כמרכזי דת, תרבות והנהגה של יהודי בבל וכלל קהילות היהודים. קראו על ישיבות סורא ופומבדיתא באתר לקסיקון לתרבות ישראל.
מילות המפתח: ישיבות, יהדות בבל
התואר גאון ניתן לראשי ישיבה בבבל במאות 7 – 11 לספירה (תקופת הגאונים) ובהם רב סעדיה גאון (רס"ג) ורב עמרם גאון. הגאונים נחשבו לסמכות העליונה בתחום התורני וההלכתי וגם בתחום הציבורי.
