בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: 1949- מהכללה בפועל עד הכרזה כבירה  

מחבר:   נתנאל לורך

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), עיר בירה, החלטות האו"ם

במהלך מלחמת השחרור ובעקבות הצעות ועדת הפיוס של האו"ם בסוף 1949 הציע בן גוריון לצאת בהכרזה חד משמעית בדבר שייכותה של ירושלים למדינת ישראל. משה שרת חלק על עמדה זו והגיש את התפטרותו. ביום 10 בדצמבר 1949 החליטה ממשלת ישראל על ירושלים כמקום מושב הממשלה וישיבות הכנסת.  /למידע מלא...

בן גוריון וקביעת ירושלים כבירת ישראל: אחרית דבר  

מחבר:   נתנאל לורך

מילות המפתח: ירושלים (יישוב עירוני), מדיניות חוץ, עיר בירה

סיכום המאבק להכללתה של ירושלים בתחומי מדינת ישראל ועד הפיכתה לעיר הבירה. עד שנת 1951 עברו לירושלים כל משרדי הממשלה למעט משרד החוץ שעבר  לירושלים רק ביולי 1953 ומשרד הביטחון שנשאר בתל אביב. /למידע מלא...

עפר ארץ ישראל  

מחבר:   ראובן גפני

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, צפת (יישוב עירוני), פרושים (תלמידי הגר"א)

תיאור עלייתו של רבי ישראל משקלוב תלמידו של הגר"א לארץ ישראל בראשית המאה ה- 19, פעולותיו לביסוס היישוב היהודי בצפת וחורבנה של הקהילה ברעידת האדמה בשנת 1837. בצפת חיבר רבי ישראל את ספרו "פאת השלחן" על הלכות ארץ ישראל לפי שיטת הגר"א. /למידע מלא...

עיר עומדת במערכה  

מחבר:   שמריהו בן פזי

מילות המפתח: צפת (יישוב עירוני), פלמ"ח, מלחמת השחרור

תיאור המערכה לכיבוש צפת במלחמת השחרור. המאמר מתאר את מערכת היחסים המעורערת וחוסר האמון ששרר בין ארגון ההגנה לבין תושבי העיר, את עמדת הבריטים ואת הקשיים בכיבוש העיר. /למידע מלא...

צפת בזוהרה: גלריה של חכמים  

מחבר:   איל דוידסון

מילות המפתח: צפת (יישוב עירוני), הלכה, קבלה, תלמידי חכמים

במאה ה- 16 הייתה צפת מרכז של יצירה תורנית והתקבצו בה תלמידי חכמים גדולים כגון רבי עקב בירב, רבי יוסף קארו, האר"י הקדוש ועוד. המאמר סוקר את הגורמים לעלייתה של צפת ואת הגרומים לשקיעתה. /למידע מלא...

בין דעה לידיעה – ספרי לימוד להיסטוריה של עם ישראל כאמצעים להקניית ערכים ציוניים 1986-1900: תקופת ההתגבשות: 1948-1930  

מחברת:   רות פירר

מילות המפתח: עליות לארץ-ישראל, חלוצים וחלוציות, ספרי לימוד, היסטוריוגרפיה

בספרי הלימוד מתקופה זו מושם דגש על שנאת העמים לאורך הדורות ושלילת הגלות במטרה ליצור הזדהות עם הרעיון הציוני. תיאור חיי הרוח של עם ישראל בתקופת הגלות הוא מצומצם ויש ניסון ליצור קשר סיבתי בין העליות הציוניות לפוגרומים וגזרות. העליות מתוארות באופן סטריאוטיפי כאשר כל עלייה מזוהה עם האוונגרד שלה. /למידע מלא...