ארגון החרם של ה-1 באפריל 1933 : הוראת המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית  

מילות המפתח: אנטישמיות, יהודי גרמניה, חרם כלכלי

במסמך הבא נמסרו הוראות המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית לביצוע החרם הכלכלי של ה-1 באפריל 33. המסמך מורה על הקמת ועדי פעולה לשם ביצוע מעשי מתוכנן של חרם על חנויות יהודיות, סחורות יהודיות, רופאים יהודים ועורכי דין יהודים. /למידע מלא...

החוק בדבר החזרת הפקידות המקצועית על כנה מיום 7 באפריל 1933  

מילות המפתח: גרמניה, משפט

ממשלת הרייך החליטה על החוק הבא המתפרסם בזה. מטרת החוק: החזרת הפקידות המקצועית הלאומית על כנה ופישוט המנהל. בין סעיפי החוק נמצא גם את הסעיף הבא: פקידים שאינם בעלי מוצא ארי, יועברו לגמלאות. במידה שהמדובר בנושאי תפקידי כבוד יש לפטרם מעמדתם. /למידע מלא...

דפוסי ההגירה של יהודי גרמניה 1938-1933  

מחבר:   דורון נידרלנד

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה

המאמר בוחן את גורמי ההגירה של יהודי גרמניה עם עליית היטלר לשלטון ב-1933. המסקנה היא כי בעת ההיא הושפע תהליך קבלת ההחלטה להגר במידה רבה מגורמים כלכליים. עד "ליל הבדולח" (1938) לא ראו רבים מיהודי גרמניה את מצבם כנואש וכמוביל לאבדון. /למידע מלא...

עליית הנוער ותנועות הנוער בגרמניה בשנות ה - 30'  

מחברת:   דליה עופר

מילות המפתח: עליית הנוער, תנועות נוער בשואה, ילדים בשואה, יהודי גרמניה

בקרב ששת מיליון קורבנות השואה היהודים, היו כמיליון וחצי ילדים. הילדים היו בין הקבוצות הפגיעות ביותר לאכזריותם של הנאצים. המאמר מתמקד בשני גורמים יהודיים, שנודעה להם חשיבות רבה במאמצי הסיוע לילדים היהודים במהלך השואה: תנועות הנוער הציוניות ועליית הנוער. /למידע מלא...

תגובת הציבור היהודי בגרמניה לחוקי נירנברג  

מחבר:   אברהם מרגליות

מילות המפתח: יהודי גרמניה, חוקי נירנברג

חוקי נירנברג סתמו את הגולל על עידן האמאנציפאציה של יהודי גרמניה. הם נועדו לשלול מן היהודים את מעמדם כאזרחי המדינה ולהפרידם הפרדה פוליטית וגזעית גמורה מן האוכלוסייה הגרמנית. על עמדת הארגונים היהודיים והמיפנה בדרכי המחשבה והמעשה של המוסדות המרכזיים, המחנה הציוני והמחנה הלא ציוני. /למידע מלא...

בין הלם לתגובה : הציבור היהודי ומוסדותיו בעקבות פרעות נובמבר 1938  

מחבר:   דניאל פרנקל

מילות המפתח: יהודי גרמניה, הגירה, ליל הבדולח

אירועי "ליל הבדולח" בנובמבר 1938, היו ציון דרך בתולדות רדיפת היהודים ברייך השלישי. כיצד הגיבו יהודי גרמניה על ההתפתחויות, מה הייתה תחושתם, הערכת המצב שלהם לאחר פוגרום נובמבר? איזו פעולה נקטו כמסקנה מהאירועים? את הביטוי המוחשי לתחושת החירום שאחזה ביהודי גרמניה, ניתן לראות בבירור במנוסת הבהלה שפקדה אותם בעקבות הפרעות. במשך פחות משנה, עד לתחילת המלחמה, היגרו כמעט כ- 40% מיהודי גרמניה. /למידע מלא...

רופאים נאצים  

מילות המפתח: אתיקה רפואית, נאציזם, ניסויים רפואיים בבני אדם

השמדת העם והמנגנון הרצחני שהוציא אותה לפועל היו פרי החלטה של המנהיגים הנאצים של גרמניה ולא של רופאים מקצועיים. ואולם, רצח רפואי ישיר בצינורות רפואיים, בהחלטות רפואיות, בידי רופאים ועוזריהם, היה רכיב מרכזי בתפקודו של מחנה אושוויץ ושיקף את הקשר הכללי שבין רופאים גרמנים למחנות הריכוז וההשמדה. רצח רפואי דרש נאציפיקציה של מקצוע הרפואה. היעד הושג בשילוב של להט אידיאולוגי ושל טרור שיטתי.  /למידע מלא...