|
|
|
היסטוריה (2)
|
|
|
בטקס הדחת דרייפוס מצבא צרפת, איור
מילות המפתח: אנטישמיות, צרפת, דרייפוס, אלפרד, פרשת דרייפוס
ב- 5 בינואר 1895, בטקס צבאי פומבי, הוסרו דרגותיו של אלפרד דרייפוס, קצין יהודי במטה הכללי של צבא צרפת, שהורשע בבגידה ונידון להַגלָיָה ולמאסר עולם, ודרגותיו נשללו ממנו. לפני הסרת הדרגות קרא הקצין הממונה: "אלפרד דרייפוס, אינך ראוי עוד לשאת נשק. בשם העם הצרפתי אנו שוללם ממך את דרגותיך". בתמונה נראה קצין צרפתי שובר את חרבו של דרייפוס – סמל לסילוקו מן הצבא. /למידע מלא...
|
קהל יעד: כולם תאריך: - שפה: עברית
|
|
כרזה נגד דרייפוס, 1896
מילות המפתח: דרייפוס, אלפרד, פרשת דרייפוס
משפט דרייפוס שהתקיים בשנת 1894 חולל בצרפת סערה ציבורית. הוויכוח הציבורי בטא מחלוקת בין מחנה התומכים של דרייפוס שכלל סוציאליסטים, אנשי רוח של השמאל ויהודים לבין מחנה מתנגדיו שכלל את אנשי הימין הצרפתי, ובכללם אנשי צבא ואנשי כנסייה, שטענו כי דרייפוס בוגד ולכן יש לקיים את גזר הדין ובכך לשמור על כבוד האומה והצבא. מהכותרות בכרזה: "האמת על הקנוניה הגדולה להרוס ולהשפיל את צרפת"; "משפט חוזר – הוציאוהו להורג!".
/למידע מלא...
|
|
דיוקן אלפרד דרייפוס
מילות המפתח: דרייפוס, אלפרד, פרשת דרייפוס
אלפרד דרייפוס (1935-1859) היה קצין יהודי בצבא הצרפתי. הוא הואשם במסירת סודות צבאיים לגרמניה והועמד למשפט ב-1894 בעוון ריגול ובגידה במולדת .דרייפוס טען לחפותו ודחה את אשמת הריגול. אולם, בפסק דינם קבעו השופטים כי הוא אשם ובגד בצרפת. בטקס צבאי פומבי נשללו ממנו כל דרגותיו, בעוד הקהל שצפה בו זעק "מוות ליהודים" והוא הושלך לבית כלא. בחקירה חוזרת התגלה שהמסמכים על פיהם הואשם זויפו. ב- 1906 טוהר שמו לחלוטין והוחזרו לו דרגותיו הצבאיות. /למידע מלא...
|
|
ד"ר אלבר מוצירי (1933-1868)
מחברת:
קציעה אביאלי-טביביאן
מילות המפתח: ארגונים ציוניים, פרשת דרייפוס, יהודי מצרים
בן לאחת המשפחות המכובדות והעשירות במצרים, שעסקה בבנקאות. למד רפואה בפריז בתקופת משפט דרייפוס והשתתף במאבק הציבורי לזיכויו של דרייפוס. משפט דרייפוס נחשב לחוויה מעצבת בחייו - הוא נחשף לגילויי האנטישמיות המודרנית וגם להתעוררות הלאומיות היהודית. בפריז נפגש עם מכס נורדאו וגם עם הרצל. בשובו לקהיר פעל לשיפור בתי הספר היהודיים ולהחדרת העברית כשפת לימוד. הרבה להרצות לפני בני הקהילה על הציונות. ב- 1912 עלה לארץ ישראל, נשא לאישה את מתילדה (בת למשפחת מאני מחברון) והתכוון להשתקע בארץ. ב- 1913 הגיע למצרים כדי להשתתף בהקמת "הוועד הציוני המרכזי במצרים" ובשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, לא יכלו בני הזוג לחזור לארץ ישראל. במצרים ייסד את העיתון "ישראל", ולאחר מותו המשיכה רעייתו להוציא את העיתון לאור . /למידע מלא...
|
קהל יעד: כולם תאריך: 2009 שפה: עברית
|
|