| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טגארט המליץ על מערכת בלוקהאוס משופרת וכלל בה את כל המרכיבים: גדר, מצודות גבול, פילבוקסים וכוח משטרה מיוחד לסיורים. הוא הוציא את התכנית אל הפועל תוך התמודדות עם הבעיות המורכבות שהציבה המציאות הביטחונית.
הבעיה הראשונה הייתה מה יהיה תוואי הגדר. טגארט המליץ להצמיד אתגדר הצפון עד כמה שניתן לדרך הפטרולים, כדי לייעל את ההגנה מפני חדירות. התוואי שנקבע היה לאורך דרך הצפון בגליל העליון מראס-נקורה ועד נבי-יושע. מנבי-יושע ירדה הגדר מזרחה עד לכביש מטולה-ראש-פינה ליד עין-מלחה. משם נמשכה דרומה לאורך כביש מטולה-ראש-פינה (הכביש היה בתוך שטח הגדר עד משמר הירדן ומשם עד בית המכס בראש-פינה, ושם חצתה הגדר את הכביש ועברה ליד מחנה חיל הספר של עבר הירדן, שהיה מוקף גדר, וירדה דרומה) עד למנזר הבנדיקטי בהר האושר. מן ההר ירדה הגדר אל הכינרת ממערב לכפר-נחום אך ללא דרך סלולה לצדה.63 מניתוח הדוח עולה שהשיקול הכלכלי היה מרכיב מרכזי ביישום דוח טגארט בכלל ובהקמת גדר הצפון בפרט. לו הייתה הגדר מקיפה את אצבע הגליל הייתה עלותה הכספית באמצעים ובכוח אדם גבוהה פי כמה וכמה והיה קשה הרבה יותר לשמור לאורכה.64 תוואי הגדר לא חפף את גבולות הכפרים ושטחיהם, לכן היה צורך לבנות שערים כדי לאפשר לכפריים לצאת ולעבד את אדמותיהם מעבר לגבול.65 ב- 21 במרס 1938 ערך טגארט סיור עם קירקברייד ובו החליטו על חלוקת המבנה של הגדר: טיפוס A, גדר פשוטה לא שיפועית ברוחב 5-3 מ' בלא מילוי של קונצרטינה – מהירמוך לכינרת וממשטרת טבחה עד כביש מטולה; טיפוס B, גדר דו-שיפועית ברוחב 5-3 מ' ובתוכה מילוי של קונצרטינה דלילה – לאורך כביש מטולה, ממזרח לבסיס חיל הספר של עבר הירדן וסביב החולה עד למרגלות נבי-יושע (צומת כוח); טיפוס C, גדר דו-שיפועית ברוחב 6-4 מ' ובתוכה מילוי של קונצרטינה סבוכה – מעין-מלחה שלמרגלות נבי-יושע לבסה.66 כן הוחלט להתקין גלאים קילומטר מכל צד של משטרת נבי-יושע.67 כדי להתגבר על הקושי לאבטח את הגדר במקומות בעייתיים תכנן טגארט למקש את הגדר במוקשי גז ולהניח מלכודות פתאים.68 הרעיון של טגארט היה שבעת חדירה יתפוצץ מוקש תאורה, ויגלה את מקום החדירה, ובמקביל יתפוצץ מוקש גז שינטרל את החודר על ידי כך שיגרום לו להקיא ויאוור אותו באופן זמני.69 טגארט ערך ניסוי לילי למרחקים של עד 5 ק"מ מנבי-יושע וכל ההילות נראו בבירור מעמדת המשטרה.70 המיקוש תוכנן לאורך 50 ק"מ, והוקצו לכך כ- 10,000 ליס"ט. ה'מהנדסים המלכותיים' הניחו 400 מוקשים בקטע הגדר שבין מלכייה לאקרית עוד לפני סוף יולי 1938.71 טגארט לא סמך על הפקידות הארץ-ישראלית שתשלים את בניית הגדר בתוך זמן קצר, ולכן נתן את העבודה ל'סולל בונה' ללא כל מכרז. החוזה נחתם ב- 21 באפריל 1938, והבנייה אמורה הייתה להסתיים בתוך שלושה חודשים.72 כריסטופר וילסון-בראון (Wilson Brown), מנהל המחלקה לעבודות ציבוריות בארץ-ישראל, אישר בדיעבד את מסירת המיזם להכהן ולא הטיל שום מגבלה מבחינת המחלקה.73 גם הנציב העליון תמך בדיעבד בסטייה מהנהלים והצדיק זאת בכך שזהו מיזם בעל אופי שונה מאלו השגרתיים, מפני שיש להשלימו בתוך כשלושה חודשים.74
הבעיה השנייה הייתה איזה סוג של תחנות משטרה ממוגנות לבנות והיכן להציב אותן. צריפי התחנות הישנות לא היו עמידים בפני התקפת כנופיות אפשרית. בחודשים מרס-אפריל 1938 תקפו כנופיות את תחנות המשטרה בגבול הצפוני לא רק בלילות אלא גם לאור היום.75 באפריל 1938 החליטה הוועדה בראשות הנציב העליון להקים שבע מצודות משטרה, חמש בקו הקדמי על דרך הצפון ושתיים בקו משני על כביש עכו-צפת.76 ההחלטה הייתה לבנות את התחנות כמבנים מוגנים (מצודות, Posts) למשטרת הספר ולא מבצרים של ממש.77 נקבעו אף הדרישות הטקטיות: יש לבנות את המבנים כך שניתן יהיה להגן עליהם בקלות במינימום כוח אדם, המבנים יגנו על כוח המשמר, ויתוכננו כך שיאפשרו יציאה נוחה להתקפה. בכל מבנה יהיו מגדל מים, זרקור, מתקני תקשורת אלחוטית, מטבח ועוד.78 התכנון היה להקים שתי תחנות גדולות: אקרית וסעסע, שלוש תחנות בינוניות: נבי-יושע, בסה 2 (בסה אחת הייתה בנויה כצריף, בסה 2 נבנתה כמצדוה) וסלחה, ושתי תחנות קטנות: מג'דל-כרום וראמה, שתיהן על כביש עכו-צפת. מתכנן התחנות היה פרדריק פוסטר-טרנר (Foster-Turner), הארכיטקט הראשי במחלקת העבודות הציבוריות. הוא הציע למפכ"ל המשטרה דגם של מצודת משטרה שהכיר מהגבול הצפוני-מערבי בהודו מתקופת שירותו כארכיטקט שם. המפכ"ל קיבל את הצעתו, והבריטים מסרו את שבע מצודות הגבול לבנייה לקבלנים חיצונים ולא למחלקה לעבודות ציבוריות.79
הבעיה השלישית הייתה כמה בלוקהאוסים להציב והיכן. הבלוקהאוס היה מבנה שנבנה מאבני גזית, ובו התמקמו כוחות לוחמים מגודל של כיתה ועד פלוגה. הפילבוקס (Phllbox) הוא התפתחות של הבלוקהאוס. הפילבוקסים פותחו במלחמת העולם הראשונה, לאחר שהומצא הבטון המזוין.80 תפקידם העיקרי היה לתת מחסה מהפגזות, והם היו חלק ממערכת בונקריים ותצפיות בחזית.81 עם סיום מלחמת העולם הראשונה חל בלבול בין המונחים בלוקהאוס ופילבוקס. פיטר אלודהם, שחקר את הפילבוקסים, איננו מקבל את הטענה ששמו של פילבוקס ניתן לו משום שדמה בצורתו לקופסת גלולות.82 הוא מצא שלרוב הפילבוקסים היו צורות מרובעות או מלבניות. יחד עם זאת, ייתכן שהכינוי הראשוני נותר, אף שצורת הפילבוקס השתנתה. תחילה נבנו בגבול הצפון תשע מצדיות (פילבוקס/בלוקהאוס).83 מיקום המצדיות נקבע באותו שלב שבו מיקמו את מצודות הגבול. על פי תכנית גדר הצפון נועדה המצדית לצפות על הגדר והסביבה, לשלוט ולנהל אש בשטח בעייתי, אלא שהמרחקים בין המצדיות היו גדולים, וכל מצדית הייתה עצמאית והגנה על עצמה ועל סביבתה.84 המצדיות שימשו כעמדות לילה לכוחות ובשעות היום נותרו ריקות, ועל כן העיר טגארט שיש להתקין בהן מערכת נעילה חיצונית.85 על גבי המצדיות תוכנן להציב זרקורים נישאים בעלי אלומה באורך 600 מ', שיורכבו לעת ערב ויפורקו לאחר עלות השחר.86 ההגנה על המצדית כללה גדר תיל היקפית, וטגארט המליץ למקש מצדיות מועדות לתקיפה במקומות מפתח, כמו המצדית שבבירים (ברעם).87 בספטמבר 1938 ביקש הנציב העליון להוסיף עוד עשר מצדיות למערכת הגדר. במפה משנת 1941 מופיעות עשרים מצדיות – ארבע מאגם הכינרת עד למרגלות נבי-יושע, ושש-עשרה מנבי-יושע מערבה. כל מצדית אוישה בשנים עד ארבעה שוטרים, שהיו מצוידים ברובה ובמקלע לואיס וכן בכלי נשק הגנתיים בעיקר, על פי המלצתו של טגארט, כמו רימוני יד ורומה. למרות הוספת המצדיות, נותר המרחק ביניהן גדול. טגארט המליץ לקרב את המצדיות זו לזו בקשר עין ולהתקין בכל מצדית תקשורת אלחוטית כדי שניתן יהיה להזעיק עזרה בשעת הצורך.
בעיה נוספת שטגארט התלבט בה הייתה איזה כוח לבנות שיהיה אחראי לגדר. הוא קישר את הקמת מערכת גדר הצפון לארגון מחדש של המשטרה, שבו עסק בדוח שהגיש. בפרק השני בדוח המליץ להקים משטרה כפרית רכובה (Rural Mounted Police), שתשלוט באזור הכפרי, ושתהיה בעלת מאפיינים של ז'נדרמריה אך לא ז'נדרמריה של ממש. המשטרה הכפרית הרכובה, שטגארט המליץ להקימה מיד, נועדה לפעול בטווח הארוך בעיקר, ואילו בטווח הקצר הציע טגארט שהצבא ישתלט על הכפרים, וכך אכן נעשה. תפקיד נוסף של המשטרה הכפרית הרכובה היה להוות 'מסך' (מעין 'מחסום נושם') בין כביש הצפון לכביש עכו-צפת כדי לתפוס את החודרים. לצורך הקמת היחידה המליץ טגארט לשנות את הפרופיל של השוטר המתגייס: 'מה שזקוקים לו הוא טיפוס קשוח אשר יודע על סוג זה של משחק לא פחות מהצד השני'.88 היה זה אחד השינויים הבולטים שהציע טגארט להכניס למשטרה הקולוניאלית בארץ-ישראל בסקצייה הרכובה בפריפריה. עד בואו הייתה המשטרה אזרחית באופייה, ברוחו של דאוביגין, שגייס את השוטר המשכיל, שעשה שימוש בפנקס מול הפשיעה.89 כשבא טגארט לארץ-ישראל שלט פרופיל השוטר המשכיל לא רק במשטרה העירונית אלא גם במשטרה הרכובה בפריפריה הכפרית וגם בחטיבת הספר הצפונית (Northern Frontier Division), שהוקמו על ידי ספייסר באפריל 1937, בתקופת הביניים שבין שני שלבי המרד. חטיבת הספר הצפונית הוקמה מגרעין גיוס בריטי – שישים ואחד חיילים משוחררים, שחלקם שירתו בהודו, גויסו באנגליה והובאו לארץ-ישראל.90 למפקד היחידה נתמנה ססיל טסימן (Tesseyman), שבתיקו האישי נכתב: 'מפקד שטח באופיו, בעל אומץ לב, אך מוגבל ביכולותיו'. הוא לא עבר את הבחינות בערבית אך ידע לדבר את השפה והתמנה כיוון שלא היה מועמד טוב ממנו.91 טסימן קבע את מפקדתו בצפת, וצורפו אליה שוטרים בריטים מהערים וכן שוטרים יהודים ארץ-ישראלים.92 בתכניתו הכפיף טגארט את חטיבת הספר הצפונית למשטרה הכפרית הרכובה האמורה לקום. בעבר הירדן הקימו הבריטים כוחות ספר דומים, כמו כוח הספר עבר הירדני (Trans-Jordan Frontier Force) וכוח הסיור המדברי (The Desert Patrol), שהיה חלק מן הלגיון הערבי. הלגיון הערבי, ששימש ככוח שיטור עד ראשית שנות הארבעים, נחלק לשניים: כוח אזרחי, שאנשיו לבשו מדים כחולים ועסקו באדמיניסטרציה ובתנועה, וכוח בעל אופי צבאי למחצה, שהיה רכוב, ושפעל גם בגבול אך בעיקר באזור הכפרי. בביקורו בעבר הירדן התרשם טגארט מהקשר של שוטרי הלגיון לכפריים, ומצא כי קשר זה תרם למערכת המודיעין שלהם.93 על כן המליץ למנות את מייג'ור נורתפילד (Northfield), שהיה מפקד הסקציה הרכובה בלגיון הערבי למפקד המשטרה הכפרית הרכובה שביקש להקים.94 לאחר שיקול דעת דחה נורתפילד את ההצעה, והמועמד לתפקיד במקומו היה לורנס הרינגטון (Harrington), ששימש כממלא מקום מפקד משטרת מחוז נצרת. שבעה חודשים לאחר שהגיש טגארט את המלצתו נראה היה שהמשטרה הכפרית הרכובה עומדת לקום בפיקודו של הרינגטון, שהיה קצין לא מרשים וחסר יכולות.95 אולם עם התעצמות המרד הערבי גילו רוב השוטרים הערבים חוסר נאמנות מוחלט למשטרה ולממשלה, ולכן לא ניתן היה לשתף אותם בכוח, והוחלט לדחות את הקמת המשטרה הכפרית הרכובה למועד מאוחר יותר.96
לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
