קשה לתאר מפנה קיצוני כמו זה שהתרחש בין תחילת שנת 1967 ותחילת 1968. השפל הכלכלי, המלווה במצב רוח לאומי ירוד, התחלף בחידוש הצמיחה המהירה, בשיעורי גודל דומים לאלה של תקופת הגאות הקודמת, ותוך תעסוקה מלאה. כמה גורמים תרמו לשינוי הדרסטי לטובה, נוסף על האווירה הכללית המעודדת אחרי הנצחון הצבאי במלחמת ששת הימים:

1. הביקוש הכולל(9) במשק התגבר ועורר את כל מערכות הייצור. חידוש חשוב היה ההתפתחות המהירה של התעשייה הבטחונית. החרם שהטיל נשיא צרפת, שרל דה-גול, על מכירת כלי נשק לישראל (צרפת היתה עד אז ספק הנשק העיקרי לישראל) ב- 1967, דחף את המדינה לעבור לייצור עצמי של נשק מתקדם לחילות היבשה, האוויר והים. ענף המתכת והאלקטרוניקה, במיוחד, נהנה משגשוג כתוצאה מהזמנות מקיפות מצד מערכת הבטחון. נוצר תהליך מפרה של היזון טכנולוגי בין המערכת הצבאית והאזרחית. תוך שנים מעטות הצליחה התעשייה הבטחונית לבסס לעצמה מקום של כבוד בין המדינות המייצאות נשק מתקדם ברמה טכנולוגית גבוהה.



2. משקל נכבד בהמרצת הביקוש במשק, בתחום החשוב של הבנין והעבודות הציבוריות, נטלה ההערכות הצבאית בסיני, ברמת הגולן ובשטחים, שהיתה כרוכה בסלילת דרכים, הקמת ביצורים ומחנות צבא. כמו כן הוחל בהקמת ישובים חדשים שחייבו השקעות נרחבות: בחבל ימית, בדרום סיני - העיר אופירה, ברמת הגולן ובאזורי יהודה ושומרון. השקעות אלה העצימו את הפעילות הכלכלית וגרמו להגדלת התקציב.
   


3. לאחר תקופת שפל ממושכת נתחדשה העלייה לישראל. חלקה הגיע מארצות רווחה וחלקה (משנת 1969) מבריה"מ. העולים בתקופה זו אופיינו בידע ובהשכלה במידה הרבה יותר גדולה מאשר בעליות הקודמות. עלייה זו הוותה גורם נוסף לעידוד הבנייה למגורים ולהגברת הייצור של מוצרי תצרוכת למיניהם. ענפי המתכת והאלקטרוניקה, ענף הבנין והעבודות הציבוריות, זינקו במיוחד בשנים אלו, והם שימשו כקטר שמשך אחריו את רוב ענפי הכלכלה. גם הגאות בשנים אלו, כמו בשנים קודמות, היתה מלווה בתופעות שליליות: הגרעון במאזן המסחרי הלך וגדל, שוב בשל עלייה גדולה ביבוא. נוצר פער ללא תקדים בין היבוא לבין היצוא: הוא הוכפל בין 1966 ל- 1970.
   

כמו כן, גדלו הגרעונות בתקציב הממשלתי, בשל הגידול שחל בהוצאות לבטחון ובתשלומים הסוציאליים (ר' להלן). בנסיבות אלו, וכאשר קיימת במשק תעסוקה מלאה, נצפתה התפרצות אינפלציונית מסוכנת. הניסיון למנוע זאת על ידי עיסקת חבילה (1970) בין הממשלה, ההסתדרות הכללית וארגוני המעסיקים, שנועדה לשמור על יציבות המחירים, לא עמד במבחן לאורך זמן. כבר בשנים 1972-1971 עלתה האינפלציה לרמה של 14%-13% בהתאמה, לעומת אינפלציה חד-ספרתית במשך 15 השנים הקודמות.

נוסף על כך נמשך תהליך של עליית השכר הריאלי, בשיעור הגבוה מעליית התוצר לעובד. בד בבד עלה החיסכון הפרטי הנקי והגיע לשיא של 23% מסך ההכנסות במשק(10) (1972). עלייה זו בחיסכון הפרטי קיזזה את החיסכון הציבורי שהיה שלילי, בעיקר כתוצאה מהגרעונות שנוצרו בתקציב הממשלה. סך כל החיסכון הלאומי הנקי(11) הוסיף להיות חיובי.

בסיכום, בתקופת הגאות השנייה יש להדגיש מצד אחד את ההתפתחות הכלכלית המהירה, הן מבחינת צמיחת ענפי המשק והן מבחינת המשפחות שרמת חייהן הממוצעת עלתה בהרבה. מצד אחר, התמידו בקיומן כמה תופעות שליליות, הן בתחום מאזן התשלומים והן בתחום הגרעון בתקציב הממשלתי, שהגיע ל- 12.5% מהתוצר, המהווה אחוז גדול ביותר.


9. ביקוש כולל - ביקוש של המשפחות, של המגזר העסקי ושל המגזר הציבורי, שבו נכללים: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות הקהילתיים והמלכ"רים (מוסדות שלא למטרת רווח).
10. סך ההכנסות במשק - צירוף של התוצר והעברות חד צדדיות מחו"ל.
11. החיסכון הלאומי הנקי הוא צירוף החיסכון הפרטי והחיסכון הציבורי.

לסעיפים אחרים מפרק: "ההתפתחות הכלכלית -סקירה היסטורית"
מבוא
הכלכלה עם קום המדינה
שנים ראשונות: 1951-1941
המדיניות הכלכלית החדשה: 1953-1952 (מיתון ראשון)
צמיחה וגאות: 1965-1954
מיתון שני: 1967-1965
גאות שנייה: 1972-1968
קיפאון ואינפלציה גואה: 1984-1973
טיפול בהלם - הייצוב והצלחתו: 1989-1985
עלייה גדולה, חידוש הצמיחה המהירה וסימני האטה: 1997-1990