|
|||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > דתות והגות דתית > נצרות > עיקרי הנצרות הקתוליתעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה במשפט |
|||||||||||||||||||||
בקיץ 1632, זמן קצר לאחר שגלילאו פרסם את ספרו "הדיאלוג - אודות שתי מערכות העולם הראשיות", הצטברו תלונות רבות נגד הספר ברומא. גלילאו לא היה אדם רגיל. הוא היה מדען מפורסם והיו לו תומכים רבים בצמרת הכנסייה ובקרב אנשי מפתח חילוניים. אורבנוס עצמו העניק לו בעבר את התואר: "בן אהוב של האפיפיור". האפיפיור מינה ועדה מיוחדת של חשמנים בכדי לבדוק האם ההאשמות נגד גלילאו מחייבות חקירה של האינקויזיציה. ועדות אלה היו נדירות ביותר ועסקו רק בנושאים רגישים במיוחד.
בספטמבר אותה שנה קיימה הוועדה המיוחדת חמש ישיבות היא מצאה בספר שלוש בעיות מרכזיות:
בעקבות דוח הוועדה המיוחדת, העביר האפיפיור את חקירת הפרשה לאינקויזיציה. בשלב זה ניהלה דוכסות טוסקנה מגעים עם הכנסייה כדי להביא לסיום הפרשה. גלילאו היה בן חסותו של הדוכס הגדול מטוסקנה לבית מדיצי. לדוכס זה אף הקדיש גלילאו את "הדיאלוג". כל פגיעה בגלילאו הייתה, איפוא, גם פגיעה בדוכסות טוסקנה. במהלך סתיו 1632 נדונה האפשרות לערוך את המשפט בפירנצה ולא ברומא. אך למרות המאמץ הטוסקני וכן חוות דעת רפואית על מצב בריאותו הקשה של גלילאו, שהיה אז בן 69, עמדה הכנסייה על בואו של גלילאו לרומא. האפיפיור, שבעבר תמך בגלילאו, ראה במעשיו פגיעה אישית ולא הסכים להקל על בן חסותו. ב-12 באפריל נלקח לחקירה הראשונה - תשובת גלילאו הפתיעה את האינקויזיטורים, שלא ידעו על האישור החתום מבלרמין. נקבעה הפסקה בחקירה ונוהלו מגעים מחוץ לבית המשפט. במה שדומה ל"עסקת טיעון" בימינו הואשם גלילאו בהאשמה הקלה יותר - הגנה על התיאוריה ההליוצנטרית בניגוד לצו מפורש של הכנסייה. הדיאלוג נמסר לשלושה יועצים שונים לבדיקה - האם יש בו טענה לפיה כדור הארץ נע או הגנה על טענה כזו. שלושתם סברו כי הספר מגן על התיאוריה ההליוצנטרית ואף מתקרב להחזיק בה (חוות דעת זו מקובלת כיום על רוב ההיסטוריונים). מצויידים בחוות דעת זו פנו ניציגי האינקויזיציה אל גלילאו על מנת שיודה באשמה. לאחר ימים מספר ב-30 באפריל הופיע גלילאו לפני החוקרים והודה באשמה. לאחר הצהרה זו, נלקח גלילאו לחקירה נוספת בה נשאל על כוונותיו בעת כתיבת הדיאלוג והאם דגל בתיאורה לפיה - השמש נחה והארץ מסתובבת, לאחר שהוטל עליה איסור. לשאלות אלה ענה גלילאו בשלילה וטען כי כוונותיו היו טהורות.
ב-21 ביוני ניתן פסק הדין במשפט והפתיע בחומרתו. למרות ההודעה באשמה הפחותה של ההגנה על התיאוריה ההליוצנטרית, מצא חבר השופטים את גלילאו אשם בחשד במינות. מונח שפירושו בנסיבות הזמן ההוא היה עבירה של ממש. זאת בשל החזקה ואמונה בדוקטרינה שגוייה, הסותרת את כתבי הקודש - שהשמש היא מרכז העולם ואינה נעה ממזרח למערב והארץ נעה ואינה מרכז העולם. בנוסף הואשם גלילאו בהטעיית הצנזורים בכך שלא דווח להם על ההתיעצויות שבהן היה מעורב בשנים 1616-1615. גם גזר הדין היה קשה: קראו עוד: גלילאו גלילאי (1564- 1642)
|
|||||||||||||||||||||
|