מחבר:
אלכסנדר מרטון
מילות המפתח: אות קלון
אלכסנדר מרטון נולד ב-1927 ברומניה. בקטע זה מזכרונותיו מתאר אלכסנדר את ההשפלה שבענידת הטלאי הצהוב, שבלעדיו אסור היה לצאת את פתח הבית, ללכת ברחוב או להיכנס למקום ציבורי כלשהו.
/למידע מלא...
מחברת:
ניצה אראל
מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
המאמר בוחן את מניעי העיסוק הקולנועי בנאציזם ובשואה. יש יוצרים שמה שמניע אותם זו השקפת עולם אוניברסלית הומניסטית. לעומתם יש יוצרים שסרטם משמש אמצעי להבנייה של נרטיב לאומי, כלומר בניית הסיפור ההיסטורי מזווית הראייה של העם שאליו הם משתייכים. /למידע מלא...
מחברת:
ניצה אראל
מילות המפתח: קולנוע, נאציזם, שואה באמנות
המאמר בוחן את הקשר בין העמדה הפוליטית וההיסטוריוגרפית הרווחת בארה"ב ביחס לנאציזם ולשואה לבין הדרך שבה יוצגו הגרמנים והשואה בקולנוע האמריקני. לדוגמא, בשנות המלחמה הגרמני מזוהה עם הנאצי ומוצג כאויב בעוד שבתקופת המלחמה הקרה וחידוש היחסים עם גרמניה המערבית אין בקולנוע האמריקני האשמה קולקטיבית. /למידע מלא...
מחברת:
ניצה אראל
מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בקולנוע הגרמני שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד שנות השבעים הוצגו הגרמנים כקורבן. השינוי במגמה הזו וניסיון לבירור שאלת האשמה החל ב- 1977 בסרט "היטלר שלנו" שהציג את הנאציזם כתוצר של ההיסטוריה הגרמנית ושל ההיסטוריה האירופית כולה. המאמר בוחן את השתקפותן של המגמות השונות בקולנוע תוך זיקה להיסטוריוגרפיה הגרמנית. /למידע מלא...
מחברת:
ניצה אראל
מילות המפתח: נאציזם, שואה באמנות, קולנוע והיסטוריה
בחלק זה של המאמר הכותבת בוחנת את האופן שבו מוצגת השואה בקולנוע היהודי- ישראלי וטוענת כי השואה משועבדת לאתוס הציוני. השואה מוצגת מנקודת מבטו של הקורבן היהודי העובר תהליך של שיקום באמצעות ההשתלבות במאבק הלאומי בארץ ישראל. רק בסוף שנות ה- 80 מופיעה בקולנוע היהודי-ישראלי מגמה הנותנת ביטוי לסיפור האישי ולהיבט האוניברסאלי של השואה. /למידע מלא...
קהל יעד: תיכון,
תיכון ומעלה תאריך: תשס"ד/2004 שפה: עברית
נמצאו: 10 טקסטים בתיקייה זו.
קיימים פריטים נוספים בתיקיות המשנה.