דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה" של האמנים חיים מאור וחאדר ושאח  

מחבר:   יאיר בוימל

מילות המפתח: יהודים וערבים, שוויון, אמנות ישראלית, מאור, חיים, ושאח, חאדר

דברי פתיחה לתערוכה "המשפחה - العائلة" של האמנים חאדר ושאח וחיים מאור, שהוצגה בגלריית "הקצה" בנהריה.
בדבריו מתייחס ד"ר בוימל למציאות של חוסר שוויון בין יהודים לערבים בישראל, למציאות של התנגשות בין שתי הקבוצות באוכלוסייה, ולבחירה של מאור וושאח ללכת בנתיב אחר, להסיר במידה מסוימת את הזהויות הקולקטיביות של כל אחד מהם, ולהיפגש האחד עם השני, "להיות רק שני פרטים, שני בני אדם". בעשייה זו רואה ד"ר בוימל מחאה חברתית-אזרחית הדורשת שוויון בין ערבים ליהודים במדינת ישראל. /למידע מלא...

בן גוריון ושרת: צמיחתן של שתי אסכולות מדיניות בממשלת ישראל  

מחבר:   בני מוריס

מילות המפתח: שרת, משה, בן-גוריון, דוד, פעולות תגמול, מדיניות חוץ

בשנות ה- 50 המוקדמות היו בממשלת ישראל שתי אסכולות חשיבה - אקטיביסטית שאותה ייצג בן גוריון ומתונה שאותה ייצג משה שרת. הפער בין האסכולות האלה בלט הן בשאלת התגובה להסתננות הערבים למדינת ישראל והן במידת הפתיחות לחשיבה המערבית.  עם עלייתו של שרת לראשות הממשלה בסתיו 1953 הוא אישר כמה פעולות תגמול אך התנגד לגמול אוטומטי. /למידע מלא...

קביה  

מחבר:   בני מוריס

מילות המפתח: פעולות תגמול, יחסי ישראל-ערב, מדיניות חוץ

תיאור הרקע לפעולת קביה, מהלך הפעולה, הודעת הממשלה והתגובות שעוררה הפעולה בישראל ובעולם. בעקבות הפעולה בקביה חל מהפך באופיין של פעולות התגמול וצה"ל התקיף יעדים צבאיים ערביים ולא עוד כפרים ועיירות. /למידע מלא...

תכניתן של בעלות הברית לגבי ארץ-ישראל  

מאיירת:   דליה אגוזי

מילות המפתח: יהודים וערבים, המנדט הבריטי בארץ - ישראל, חלוקת ארץ-ישראל (תכניות)

באפריל 1936, בעקבות התקפות ערביות חוזרות ונישנות על חיי יהודים ורכושם, מינתה ממשלת בריטניה ועדה מלכותית שתבדוק את המשך המנדט. ביולי 1937 פירסמה הוועדה את הדו"ח שלה, ובו המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, אחת יהודית והשניה ערבית,ופרוזדור בחסות בריטית מחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל. /למידע מלא...

קבייה : פעולת גמול 1953  

מאייר:    -

מילות המפתח: פעולות תגמול, היסטוריה של מדינת ישראל. עשור ראשון

בשנות החמישים החלה הסתננות של פליטים ערבים לתחומי מדינת ישראל, ובהדרגה התרחבה לפשיטות אלימות שפגעו באוכלוסייה האזרחית. ממשלת ישראל החלה לנקוט פעולות תגמול נגד פעולות אלימות של מסתננים ערבים. באוקטובר 1953, לאחר שמסתננים מירדן רצחו יהודים ביישוב יָהוּד, הוחלט על פעולת גמול כנגד ערביי הכפר קיבייה, שממנו יצאו מסתננים לישראל. לפעולת תגמול זו הוקם כוח צבאי מיוחד מלוחמי יחידה 101 ומפלוגת צנחנים. במהלך הפעולה נהרגו כשישים אזרחים ובהם נשים וילדים, והיא עוררה ביקורת בארץ ובעולם. לאחר הפעולה הוחלט שפעולות תגמול יכוּונו נגד יעדים צבאיים בלבד. /למידע מלא...

פגישה בין שיח'ים ערבים מעבר הירדן לבין נציגי הסוכנות והיישוב, 1933  

מילות המפתח: יהודים וערבים, הסוכנות היהודית לא"י

הנהגת היישוב קיימה בשנות ה- 30 פגישות עם מנהיגים ערבים בנסיון להשיג את הסכמתם להקמת מדינה יהודית. בתמונה , משה שרת ויצחק בן צבי (עומדים, שני ושלישי מימין); אברהם שפירא (יושב, ראשון מימין); חיים ארלוזורוב, חיים ויצמן (יושבים, רביעי וחמישי מימין). /למידע מלא...

שער החוברת 'בעיית הערבים וארץ ישראל' (יידיש), וארשה, 1929  

מילות המפתח: ציונות רוויזיוניסטית, יהודים וערבים, ז'בוטינסקי, זאב

קובץ מאמרים של ז'בוטינסקי העוסק בסוגיית יחסי יהודים-ערבים. בראשם מאמרו הנפוץ ביותר, המתמצת את גישתו לסוגיה זו: 'על קיר הברזל (אנחנו והערבים)', שהופיע לראשונה ב- 1923. במאמר זה קבע ז'בוטינסקי שהסכם עם ערביי הארץ יתאפשר רק כאשר הם יבינו שאין ביכולתם עוד להיאבק בהקמת מדינה יהודית משתי גדות הירדן. להבנה זו יגיעו, רק אם יתייצב מולם כוח צבאי יהודי תקיף - 'קיר הברזל'. /למידע מלא...