מילות המפתח: מצרים, פולחנים עתיקים, כישוף
פסל של האל המצרי הורוס שנמצא בחפירה ארכיאולוגית במצרים. חלקים מהפסל שוחזרו. בין גוף הפסל לראשו היה מחובר חוט שאפשר הנעה של חלקי הראש. הפסל שימש כאורקל- חפץ שבאמצעותו האל מעביר מסרים לבני האדם לגבי העתיד.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית, פרעה
ממצא ארכיאולוגי מאל- עמרנה שבמצרים. כנראה שזהו דיוקנו של פרעה אחנאתון אך קשה לדעת אם זוהי טיוטת תבליט שנעשתה בידי תלמיד או יצירת אומן בלתי גמורה.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית
פסלון של קדר שנמצא בחפירה ארכיאולוגית בקבר בגיזה שבמצרים. הנפטר, ני-קו-אינפו נקבר כשלצידו פסלונים של בני משפחתו ושל בעלי תפקידים בביתו. התפישה שמאחורי מנהג זה היא שהחיים שלאחר המוות הם המשך של החיים על פני האדמה ולכן יש לנפטר צורך בסביבת חייו הרגילה.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: מצרים, חניטה, ארכיאולוגיה מקראית
המסכה נמצאה בחפירה ארכיאולוגית בפיום שבמצרים. היא כסתה את ראשה וכתפיה של אישה חנוטה. המסכה עשויה מפפירוס ומפשתן, צבועה ומוזהבת. האישה עונדת לצווארה קמיע בצורת לב. על כתיפה מצויר מקדש ובו האל אוזיריס. דמות אלוהית זו מייצגת את התחייה מחדש לאחר המוות.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: מצרים, ארכיאולוגיה מקראית, מנהגי קבורה
ארון מתים שנמצא בחפירה ארכיאולוגית בסקרה שבמצרים. הארון הוזמן על ידי אדם בשם איפי-א-אישותף שהיה כפי שנכתב על הארון " סופר ומפקד צבאי". הארון מעוטר בציורים המתארים את החיים שלאחר המוות. בתוך הארון כתובים לחשים שנועדו להגן על הנפטר. העיניים שמצוירות על הארון מסמלות את האל הורוס.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: מצרים, מנהגי קבורה, פסלונים
פסלון שנמצא בקבר בחפירה ארכיאולוגית בגיזה שבמצרים. במצרים העתיקה נהגו לקבור עם האדם פסלונים המיצגים את בני משפחתו ובעלי תפקידים בביתו. התפישה שמאחורי מנהג זה היא שבחיים שלאח המוות יזדקק הנפטר לסביבה המוכרת לו.
בעלי זכויות:University of Chicago. Oriental Institute
מילות המפתח: המזרח התיכון, אימפריאליזם
מפה דינמית המציגה את השתלטות מעצמות אירופה על שטחי המזרח התיכון בכמה נקודות זמן: ב-1914 – לקראת פרוץ מלחמת העולם הראשונה; ב-1920 – אחרי המלחמה, עם חלוקת שטחי מנדט לבריטניה ולצרפת, וב-1926 – בעקבות השינויים המדיניים שחלו במזרח התיכון.
