בעקבות הרעיונות הראשונים שעלו בדיונים בסוף שנת 1936 הציע טגארט להקים את גדר הצפון כמערכת בלוקהאוס.57 מערכת הבלוקהאוס (Blockhouse System) הייתה טקטיקה שפיתחו הבריטים במלחמת הבורים (1902-1899), לאחר שכבשו מחדש את טרנסוואל (Transwall) ונטאל (Natal). לאחר הכיבוש הבריטי החלו הבורים במלחמת גרילה חמקמקה במרחב העצום ופגעו בצירי ההספקה. הטקטיקה החדשה שפיתחו הבריטים הייתה הקמתה של מערכת שנועדה להגן על צירי ההספקה, במיוחד על מסילות הברזל, שהיו יעד לחבלות חוזרות ונשנות. מערכת זו הוקמה לראשונה בתחילת שנת 1900. היא כללה בעיקר מבנים מוגנים שנבנו לאורך מסילות הברזל, וגדר תיל שנמתחה בין המבנים. המרחק בין מבנה למבנה היה כחצי מייל, וגדר התיל הייתה ברוחב 3-1 מ', ולצדה נחפרה תעלה בעומק של כמטר, רחבה למעלה וצרה למטה. עד שנת 1902 חילקו הבריטים את הארץ בגדרות תיל ובלוקהאוסים על פני 3,700 מיילים, ולאורכם נבנו כ- 8,000 מבנים מסוגים שונים.58 הצבא פרש בגזרות השונות לאורך קילומטרים רצופים טורים של יחידות צבאיות, ודחף חבורות של בורים בשיטת ה'הנעה' כנגד הגדרות, ושם נלכדו ב'שטח ההריגה' בין הגדר, מבני הבלוקהאוס ויחידות הצבא.59
מהשוואת מערכת הגדר בארץ-ישראל למערכת הבלוקהאוס ניתן להסיק שטגארט סבר שמתיחת גדר היא מרכיב מרכזי במערכת הבלוקהאוס, ושאין לוותר עליה. הוא ביקש להפעיל בארץ-ישראל את טקטיקת הלחימה של מערכת הבלוקהאוס, לדחוף את המורדים אל הגדר ולנהל סמוך אליה קרבות השמדה. כפי שכתב בדוח לאור לקחיו מהמבצעים הצבאיים: 'ברור לגמרי שמה שאירע בטבריה בחג המולד האחרון שבה רדפנו לשווא אחרי שרידי הכנופיות לאזור סוריה לא היה קורה לו בדרך הייתה בנויה גדר יעילה. היינו הודפים אותם לטעבר הגדר'.60 הדברים נכתבו בדצמבר 1937, בתקופה שבה הפעיל וייוול טורים ממונעים (Mobile Columns) בשטחים ההרריים בגליל במטרה ל'דחוף' את הכנופיות לשטחים פתוחים כדי להשמידן. לא בכל המקרים הצליח הצבא לחסל את הכנופיות, כיוון שהשורדים נמלטו לסוריה כמו באירוע של ה- 24 בדצמבר 1937.61 הגדר צפויה הייתה לדעת טגארט להיות מכשול יעיל בדרך הנסיגה של המורדים ותאפשר ללכוד אותם ולהשמידם. שניים מסמלי הנוטרים באותם ימים, יגאל אלון ושלמה רבינוביץ' (שמיר), סברו לימים ש'ערכה של הגדר היה בעיקר כמעצור לנסיגת כנופיות תוקפות', ו'כי ערכה של הגדר לא יהיה בעצם יצירת מחסום קשה למעבר, כמו ביצירת אוביקט גדול ומוחשי, שעליו וסביבו יהיה אפשר לערוך את ההתנגשויות הקרביות וההתמודדות עם ההסתננות הבלתי פוסקת'.62
לחלקים נוספים של המאמר:
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הקדמה
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : תפיסת המלחמה בטרור של טגארט כמומחה אימפריאלי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מדיניות הביטחון הבריטית- הוויכוח העקורני על דיכוי בכוח של המרד הערבי
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : הביקרות של טגארט על מצב הביטחון בצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : דוח טגארט - ההמלצה לבניית הגדר
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : ניסוי הגדר וכשלונו
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון ומערכת הבלוקהאוס בדרום אפריקה (פריט זה)
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מערכת הגדר ומרכיביה בהמלצותיו של טגארט
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : היחס אל טגארט ואל מערכת הגדר
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : גדר הצפון - הבעיות המרכזיות
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : שאלת ערכה הצבאי של גדר הצפון
הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : סיכום
הערות שוליים:
- במפות המנדטוריות מופיע המונח בלוקהאוס, המרמז על המערכת. לעתים קרובות מתחלף מונח זה במפות ובמסמכים עם המונח פילבוקס. ביגר חש בבעיית החילופים ראו: ביגר (לעיל, הערה 4), עמ' 116. ראו גם: טאונסנד (לעיל, הערה 9), עמ' 943.
- M. Mariz Evans, Encyclopedia of the Boer War. 1899-1902, Santa Barbara, Calif. 2000, p. 25
- C.F. Muller (ed.), Five Hundred Years: A History of South Africa, Pretoria and Cape Town 1969, pp. 346-347, 354. חמש-עשרה שנה אחר כך, באוקטובר 1916, הקימו הבריטים מערכת בלוקהאוס מוצלחת למניעת פשיטות ולצורך מצור בגבול הצפוני-מערבי בהודו, באזור שבט המוחמנד (Mohmand). ראו: Lal Baha, 'The North-West Frontier in the Firs World War', Asian Affairs, 20, 2 (1970), p. 37
- דוח טגארט, פרק 3.
- תיאור האירוע ראו: אייל (לעיל, הערה 4), עמ' 342-341.
- אלון מצוטט אצל: דן (לעיל, הערה 49), עמ' 129. ורבינוביץ (שמיר) מצוטט אצל: סטמפלר (לעיל, הערה 9), עמ' 164.