הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : שאלת ערכה הצבאי של גדר הצפון

רק כניסת הצבא לפעילות באזור הגדר לצד המשטרה, החל ביולי 1938, הביאה לתחילת השיפור בתפעול הגדר.¹³³ טגארט והגנרל היינינג ראו כמעט עין בעין את פתרון הבעיות בארץ-ישראל, ועובדה זו תרמה להצלחת הפעילות הצבאית והמשטרתית המשותפת, שהחלה מיד לאחר כניסתו של היינינג לתפקידו באפריל 1938. כבר במאי פתח הצבא בהמלצת טגארט בכיבוש עשרים וחמישה כפרים בשומרון ובגליל, במטרה לשלול מהמורדים בסיסי קבע. פעילות זו הייתה צעד ראשון בלחץ על המורדים והיא גרמה למגמת מעבר של החבורות החמושות מאזור הצפון לדרום. עם כניסתו לאזור גדר הצפון, ביולי 1938, הכשיל הצבא ניסיון רחב היקף לחבל בעת ובעונה אחת בקטעים שונים של הגדר בין מלכייה לתרביחא, אך כמה מאות מטרים ניזוקו בכל זאת באותו אירוע. התיקונים של הגדר בחודש יוני הסתכמו ב- 12 ק"מ, ולעומת זאת ביולי הגיעו ל- 2 ק"מ בלבד.¹³⁴ אחת הפעולות שעשה הצבא מיד עם כניסתו לפעילות המבצעית הייתה אזהרת המוח'תארים בכפרים הערבים כי הם יהיו אחראים לכל החבלות והיריות בסביבותיהם כיוון שהפושעים הם מקומיים.¹³⁵ הצבא ביצע פעולות עונשין בכפרים הערביים שפגעו בגדר או בכוחות מסיירים.¹³⁶ עם זאת הגדר עדיין לא סיפקה את צורכי הביטחון, והיה צורך לתגבר את כוחות המשטרה והצבא בציוד ובכוח אדם, אך אלה לא הועברו ככל הנראה לאזור הגדר בסופו של דבר.¹³⁷

מסוף אוגוסט החלה מגמת ירידה בפגיעות בגדר עקב פעילות הצבא, והמורדים נאלצו להביאה בחשבון כמכשול. מיד לאחר שהגיע טגארט לשליחותו השנייה בארץ-ישראל, בספטמבר 1938, אמר לו שרתוק בשיחה ביניהם שההנחה שלו התאמתה, ושגדר הצפון אכן מהווה מכשול יעיל לתנועה חופשית של כנופיות, 'אם כי אין זה אומר שהברחות נשק לא נמשכות'.¹³⁸ בנובמבר 1938 ירד היקף הפעילות החבלנית נגד הגדר והחדירות באופן המשמעותי ביותר עד אז.¹³⁹ אמנם החבלות בגדר לא פסקו והיו דיווחים על פגיעות בה, אך בהיקפים קטנים יותר, והן נעשו בעיקר על ידי 'בודדים לא כנופיות מאורגנות'.¹⁴⁰ הפגיעות התגברו שוב עם התחלת מלאכת הזיפות של דרך הפטרולים, בראשית ינואר 1939, ואז תקפו אנשים וציוד בעיקר מתוך ארץ-ישראל, מכיוון בירים או מלכייה, ופחות מכך מכיוון לבנון.¹⁴¹ במקביל לחץ הצבא, בהתאם לדרישת טגארט, על הכפרים בגליל העליון בפעילות חיפושים אינטנסיווית אחד כנופיות ונשק וכן הגביר את הפיקוח על כביש עכו-תרשיחא ועל הצירים לכפרים.¹⁴² כתוצאה מכך התרבו ההברחות דרך השערים, ועל כן ביקש טגארט לסגור חלק מהשערים.¹⁴³ הלחץ האינטנסיווי של הצבא על הכפרים בחסות הגדר, שהגבילה את יכולת הכנופיות, הביא בסופו של דבר להעברת כובד המשקל של המרד לדרום.¹⁴⁴

הערות שוליים:

הכהן ראה בסיוע הצבא שינוי דרמטי עד כדי כך שכתב לטגארט: 'אין מקום בטוח יותר בא"י מאשר גדר הצפון', אך נראה כי הוא הגזים. ראו: הכהן אל טגארט, 22 ביולי 1938, מסמכי טגארט, קופסה 2, תיק 2. גלילי כתב: 'בסוף החודש חלה הטבה נוספת במצב הביטחון', וקישר זאת לחזרת חיל הספר לתחנות הקבועות שלו, ראו: דוח גלילי (לעיל, הערה 124).
בלקברן, ממלא מקום מפקח הגליל ועכו, אל המזכיר הראשי על תיקוני נזקים של גדר הצפון, 22 באוגוסט 1938, אצ"מ, S25/22762
דוח גלילי (לעיל, הערה 124), עמ' 2.
סלוצקי (לעיל, הערה 131), עמ' 906.
מכתב אל שר המושבות, ככל הנראה מהנציב העליון, 19 ביולי 1938, סעיף 3, 'להגדיל את התקנים לחטיבת הספר הצפונית', אצ"מ, S25/22762
הערות על שיחת שרתוק עם טגארט, 23 בספטמבר 1938, אצ"מ, S25/4846. בחודש זה עדיין הייתה לכנופיות השפעה רבה על הכפרים בגליל. ראו: בלקברן אל מפקד חטיבה 16, 3בספטמבר 1938, אצ"מ, S25/22761. ידיעות על מבריחי נשק המסתובבים בכפרים בצפון ורושמים בקשות לרכוש נשק מסוריה, ראו: 'נושא: הברחות נשק' (ללא תאריך, מתויק בחודש יולי 1938), אצ"מ, S25/22762
דוח הנציב העליון לשר המושבות, 19 בדצמבר 1938, עמ' 35, סעיף 17, אצ"מ, S25/22762
ציטוט מהדוח האדמיניסטרטיווי לנובמבר 1938, מחוז הכליל ועכו (ללא תאריך), אצ"מ, S25/22761
כ"ץ, פקיד העבודות ממחנה מלכייה, אל מהנדס מחוז נצרת, 6 בפברואר 1939, גה"מ, חטיבה 12, מכל 4116, תיק 7.
דוח הנציב העליון (לעיל, הערה 139), סעיפים 17-14.
הערות על שיחת שרתוק (לעיל, הערה 138).
שם. מתחילת שנת 1939 התגלע מחסור חמור בתחמושת, וזה היה אחד הגורמים שהביאו לדעיכת פעולותיהן של הכנופיות, ראו: י' גלוברמן, 'שלבים בטקטיקה הערבית', יהושע גלוברמן: קובץ לזכרו, [תל-אביב] תש"ט, עמ' 38. וכן ראו: סלוצקי (לעיל, הערה 131), עמ' 767.