| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ההלכה המושפעת מן הנבואה - שאותה ביקש הרב קוק לכונן בארץ-ישראל - דורשת "חיים של יצירה" (מאמרי הראי"ה, עמ' 49); ובהקשר ההלכתי באה יצירתיות זו לידי ביטוי בביסוס ההלכה על המקורות הראשוניים של המסורת היהודית - התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. יש לללמוד אפוא הלכה מתוך התלמודים וללמוד תלמוד בזיקה להלכה. זוהי הדרך "הסלולה והישרה". ואכן, חלק ניכר מהחזון הזה התממש בשני הפרויקטים הפרשניים 'הלכה ברורה' ו'בירור הלכה' שבהן יצר חיבור בין הפסיקה ההלכתית ובין התלמודים. הרב קוק העלה את הרעיון של 'הלכה ברורה' כבר בתחילת דרכו הספרותית - בעיתון עיטור סופרים (ב-1888). לאחר מכן הועלה הרעיון שוב בעת שהותו בלונדון, והוא אף החל שם את הכתיבה יחד עם קבוצת רבנים. ואולם בסופו של דבר לא יצאה ההדפסה אל הפועל. בירושלים הוא חידש את המפעל הזה במלוא המרץ. על דף התלמוד הוא ציין את כל ההפניות ההלכתיות הקשורות לאותו עמוד ולנושא הנידון. הסיכום הזה לא נעשה כדי לפסוק הלכה אלא לשם גיבוש סגנון לימודי חדש שיכשיר את הלומדים לפסיקה הלכתית. זה היה למעשה מפעל חינוכי שבו הובהרה הזיקה בין העיון הטקסטואלי, האינטלקטואלי והמופשט ובין הפן המעשי הצומח ממנו בספרות ההלכתית. לעומת 'הלכה ברורה', שבה מופיעים ציטוטים קצרים מתוך ההלכה על דף הגמרא למען המעיין בתלמוד, סוקר 'בירור הלכה' את התפתחות סדר הדיון של הגמרא אל קצותיה, ענפיה ופירותיה של ההלכה. תחילתו של העיון הוא בתלמוד וסופו באחרונים - הכול תוך הצבעה על הקו המשותף לכולם. העקרונות המנחים ב'בירור הלכה', כמו ב'הלכה ברורה' הם העקרונות המטא-הלכתיים, הנבואיים, המאפשרים קיום בכפיפה אחת של מתח משיחי אנטי-נומיסטי ואינדיווידואלי ושל מערכת נורמטיבית וחברתית הכופה לכאורה על היחיד ותובעת ממנו להקריב עצמו על מזבח הכלל. שני המפעלים החלו לצאת אל הפועל כבר בחייו (בשנת תרצ"ג) במסגרת המכון לדרישת התלמוד מיסודו של הרי פישל, ופותחו בידי תלמידיו לאחר מותו.
לחלקים נוספים של המאמר:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
