ארבעה היו תחומיה העיקריים של כלכלת ארץ-ישראל בתקופה הצלבנית: החקלאות, הסחר הבינלאומי, המסחר המקומי והאומנויות. החלוקה בין הכפר לבין העיר היתה זו שבין העיסוק בחקלאות לבין שלושת התחומים האחרים. אולם היתה זו גם חלוקה חברתית, שהרי הפרנקים ישבו כמעט אך-ורק בעיר (להוציא כמה כפרים ומבצרים). רוב המוסלמים והנוצרים-המזרחים ישבו, לעומת זאת, בכפר ועסקו בחקלאות. זו פרנסה את משפחת האיכר ואת משפחת מנצלו האציל בעל הקרקע הצלבני.
מה היתה השפעת הכיבוש הצלבני על כלכלת הארץ? בכפר ובחקלאות נראה כי השפעתו היתה זעומה. עם זאת חולל הכיבוש מהפכה בבעלות על הקרקעות. אלה עברו לידי הפרנקים ממעמד האצולה שהחליפו את בעלי הקרקעות הגדולים של התקופה הקודמת וביטלו את רכושם של הפלאחים הפשוטים. האחרונים לא נושלו אמנם מאדמותיהם, אולם אלה לא היו עוד בבעלותם אלא בחזקתם, בחינת חוכרים-צמיתים המחזיקים מן הבעלים הפרנקים. כיוון שהפלאחים לשעבר המשיכו לעבד את קרקעותיהם, לא ניכר שידוד מערכות בתחום העשייה החקלאית. הצלבנים הקימו אמנם מערכת חדשה של מנהל כפרי, אולם גם בה ניכרו היטב השפעותיו של המנהל המוסלמי הקודם.
בדומה לכך, גם העיר הצלבנית היתה מבחינה פיסית, ובמידה רבה מבחינה דימוגראפית, המשך קודמתה המוסלמית. עם זאת היה הבדל מהותי בין השפעת הכיבוש הצלבני על הכפר והעיר. לגבי הכפר אפשר לדבר על קפאון ואפילו על ירידה דימוגראפית ובוודאי שאין להניח פיתוח טכנולוגי. אולם לאחר הכיבוש הצלבני חל מפנה משמעותי בהיקפן של ערי הארץ ובמעמדן. עם התרכזותה של השכבה השלטת, הפרנקים, בערי הממלכה ושילובן של ערי-החוף במערכת הסחר הבינלאומי הגדול זכו ערי הארץ במאות השתים-עשרה והשלוש-עשרה לפריחה דימוגראפית וכלכלית שכמותה לא ידעו במשך מאות השנים הבאות.
לחלקים נוספים של המאמר:
התפרוסת היישובית והכלכלית - הכפר והעיר (פריט זה)
התפרוסת היישובית והכלכלית - הכפר והעיר : הכפר בתקופה הצלבנית
התפרוסת היישובית והכלכלית - הכפר והעיר : העיר הצלבנית
התפרוסת היישובית והכלכלית - הכפר והעיר : השוק והמסחר
