תולדוט אתר ההיסטוריה - מלחמת השפות כ'תנועה עממית' : מבט חדש על אנשי העלייה שנייה

ביקשנו¹⁵⁵ לברר כאן את אופיה של המערכה כמלחמה עממית, אך לא באנו לפרוש כאן את כל היריעה, וסיפורה השלם של המלחמה עדיין מצפה לגאולתו. התיאור המפורט ששרטטנו מאשש באורח ברור את הקביעה כי היתה זו מלחמה עממית, מלחמה אשר הציבור קבע במידה רבה את מהלכיה.

'אספה גררה אספה והתלהבות גררה התלהבות. תפקיד חשוב מלאה העתונות...'¹⁵⁶ בחינה דקדקנית של ההתרחשויות מאשרת את דברים של בני הזמן אשר היטיבו להגדיר את המלחמה כתנועה עממית אשר 'הקיפה את כל שדרות העם ביחוד הנמוכות והבינוניות'.¹⁵⁷ זאת ועוד, מהלך העניינים מורה בבירור כי אנשי היישוב היפואי ואנשי היישוב החיפאי היו נועזים יותר מן הקהל הירושלמי. וכדוגמת היישוב כן דוגמת המורים: מורי ירושלים היססו זמן רב עד שהגישו את כתב התפטרותם, ואילו מורי יפו שזורזו על-ידי ההורים הסכימו לעשות כן מיד כאיש אחד.

פרשת מלחמת השפות לא באה ללמד על עצמה בלבד, אלא על היישוב שהובילה. המלחמה על הלשון העברית היתה מאבק על התחייה התרבותית של העם בארצו. אנשי העלייה השנייה, אשר בקשו להקים בארץ חברה יהודית חדשה הדואגת לכל צורכי העם, ראו בהחייאת השפה רכיב בעל חשיבות עליונה בתוכניתם היישובית. וכדברי אהרן דוד גורדון: 'מי שנמצא בפה ויש לו עין בוחנת הוא רואה, כי עבודת האדמה פה, עבודת החינוך, תחיית הלשון, העבודה לעורר תנועה לאומית במושבות ובערים ועוד ועוד... הן באמת עבודה של יצירת חיים חדשים'.¹⁵⁸ המלחמה לא רק ביטאה את הלך רוחם של הפועלים, של המורים ושל הסמינריסטים, אלא היא מלמדת על ההתעוררות של יישוב עברי חדש בעל ערכים מוצקים ובעל מודעות עצמית איתנה. לא רק לפועלים ולמורים מקרב אנשי עליה שנייה היתה תפיסה חדשנית בדבר יצירת חברה עברית חדשה. סקירת אסיפות המחאה מעידה כי החברה היישובית בשנות העלייה השנייה היתה חברה חדשנית בעלת זהות לאומית עברית, והיא כוננה בארץ מוסדות חברתיים כרוחה וכדמותה. מוסדות אלה, ומערכת החינוך העברי בראשם, עיצבו את דמות החברה הארץ-ישראלית מאז. היתה זו תעוזתם של אנשי 'היישוב החדש' אשר גררה את מנהיגי התנועה הציונית להכיר בזכות היישוב העברי לקבוע את אורחות חייו ואת דרכי חינוך ילדיו.

'אין לי ספק', כתב ארתור הנטקה חבר ההנהלה הציונית בברלין, 'שהמאבק על השפה העברית בארץ ישראל הינו ההישג הגדול ביותר של התנועה הציונית. אם נצליח במאבק יהא זה סימן שבארץ ישראל הסתיימה תקופת הניסויים והחלה תקופה חדשה... החיים היהודיים הלאומיים בארץ ישראל מובטחים לעתיד'.¹⁵⁹

הערות שוליים:

'מבט חדש על העלייה השנייה', מאמר מפורט בנושא זה נמסר לפרסום ע"י המחברת.
ר' בנימין, 'דף היסטוריה', החינוך, ד, ב-ג (תרע"ד), עמ' 104.
ח"א זוטא, 'במעלה ההר', ספר היובל של הסתדרות המורים: תרס"ג-תרפ"ח, ירושלים תרפ"ט, עמ' 125.
א.ד. גורדון, מבחר כתבים, ירושלים תשמ"ג, עמ' 228, ההדגשה של המחברת.
א' הנטקה, אל א' רופין, 22 בינואר 1914, אצ"מ, S2/316.