תולדוט אתר ההיסטוריה - הוראת ההיסטוריה בישראל ובעולם: הוויכוח הציבורי בישראל על הוראת ההיסטוריה

הוויכוחים על הוראת ההיסטוריה בארצות-הברית שימשו כמודל בוויכוחים הדומים שהתנהלו בישראל. אנשי מרכז שלם התייחסו אליהם במפורש והשתמשו בהם במערכה שניהלו לפסילתם של ספרי לימוד פוסט-ציוניים בתכנית להיסטוריה לכיתות ט' בחטיבות הביניים. מן הצד האחר, אייל נווה, שספר לימוד שחיבר על תולדות המאה העשרים היה אחד היעדים לביקורתם של אנשי מרכז שלם, ואסתר יוגב מתארים את הוויכוחים בארצות- הברית בצורה חד- צדדית ומוטה, כשהם מסתמכים בעיקר על ספרם של מחברי "הסטנדרטים" ומציגים את ההתנגדות להם כעניין של כמה פוליטיקאים שמרנים קיצוניים ותימהוניים. את הספרים והמאמרים של ההיסטוריונים שהתנגדו ל"סטנדרטים" הם מסתירים בהערות בלי התייחסות. באופן שבו מציגים השניים את החלטת הסנאט המגנה את הסטנדרטים יש יותר משמץ של הטעיה, כאשר על החלטה שהתקבלה ברוב של 99 נגד 1 (!) כותבים נווה ויוגב: "פארסה פוליטית והיסטריה אידיאולוגית של קבוצת שמרנים אמריקנים בעלי ממון והשפעה שניסו, ללא הצלחה, לשנות את סדר היום הרב- תרבותי של ארצם". בלי להביא נתונים וסימוכין, הם טוענים כי למרות ההחלטה בתי-ספר ומורים רבים אימצו את התקנים, ואין לקורא אלא לסמוך על דבריהם — שבעניין זה (כמו בכמה אחרים) רחוקים מלשכנע.²¹

תשומת הלב הציבורית לדרך שבה נלמדת ההיסטוריה של היישוב ושל מדינת ישראל בבתי הספר התמקדה בשנים האחרונות בעיקר באישורם ובתכניהם של ספרי לימוד חדשים. ²² ואולם, כמו בארצות- הברית כך גם בישראל - הספרים השנויים במחלוקת הם רק קצה הקרחון של תמורות עמוקות יותר הנובעות משינויים דמוגרפיים, חברתיים ופוליטיים ומשליכות על התרבות כולה.²³

זאב צחור טוען כי לשיעורי המולדת וההיסטוריה בתכניות הלימודים של שנות החמישים היה "תפקיד מגייס". בעידן הזרמים שקדם לחינוך הממלכתי גייס כל זרם חינוכי עתודה לתנועתו, וגם לאחר חקיקת חוק החינוך הממלכתי מקובל היה ללמד בבתי הספר את הנרטיב המרכזי ולדחוק את אלה של מתנגדיו.²⁴ טיעון זה מחייב בדיקה אמפירית, שלא נעשתה. אפשר שכך היה בחינוך הקיבוצי שבו למד צחור, אולם באף אחד משבעה בתי ספר יסודיים ותיכוניים במקומות שונים שבהם למדתי בשנות החמישים ובתחילת שנות השישים, לא למדו את תולדות היישוב, וודאי שלא את תולדות המדינה. גם באוניברסיטה העברית הסתיימה הוראת ההיסטוריה של עם ישראל (ובכלל זה גם תולדות הציונות והיישוב), לפחות עד שלהי שנות השישים, בשנת.1948 ²⁵

לחלקים נוספים של המאמר:

הערות שוליים:

נווה ויוגב, היסטוריות, עמ' 211-199
אייל נווה, המאה ה 20- : על סף המחר, תל-אביב 1999 ; דני יעקובי (עורך), עולם של תמורות, האגף לתכניות לימודים של משרד החינוך, ירושלים 1999
לניתוח ביקורתי של הנושא ראו: יורם חזוני, 'על המהפכה השקטה במערכת החינוך', תכלת, 10 (חורף.64– 2001 ), עמ' 41
זאב צחור, 'תולדות מדינת ישראל: אקדמיה ופוליטיקה', בתוך: טוביה פרילינג (עורך), תשובה לעמית פוסט-ציוני, ידיעות אחרונות, תל -אביב 2003 , עמ' 70-69.
חוברת הביבליוגרפיה לבחינות הגמר לתואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, שנת.תשכ"ח (1968)